פרק 701 - פרק מגזין - כדורגל בצל הכיבוש והמלחמה - חזי אשר

שלום שלום וברוכים הבאים לפודקאסטייה הבית הסוללי לפודקאסטים מכל מיני סוגים. אתם בנופחים בירוק וזה פרק 701 וכן כאן לא מתן גילו ולא עמית פרלה כאן שלום סלום תמיפי בפרק מגזין מיוחד תבלו כמו שאומרים. אז היום אנחנו מארחים, אני מארח את חזי אשר דוקטורן להיסטוריה שלום חזי. שלום. אז ככה מי שלא מכיר מי אתה?

תספר קצת על השקול. שמי חזי אשר אני כותב דוקטורט להיסטוריה בבית הספר להיסטוריה אוניברסיטת תל אביב והדוקטורט שלי עוסק, לשמחתי היום מותר לעסוק גם בתרבות פופולרית, לא רק בדברים רציניים באקדמיה, והדוקטורט שלי עוסק בהבניה של זהות לאומית באוסטריה ובהולנד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשאני עושה את זה על רקע משחקי הכדורגל שלהם נגד גרמניה.

קודם כל נושא מאוד מעניין וקצת די אקטואלי, אנחנו מקלטים עכשיו ככה בזמן הסבב השני ככה מול איראן ואנחנו ככה, מרגישים מה זה לא ללכת למגשי כדורגל, למה החלטת להתעסק דווקא בעניין הזה?

האמת היא שהעניין שלי, אני אוהד כדורגל מילדותי, כמו הרבה אנשים, אבל המונדיאל הראשון שאני ראיתי בגיל 12, זה היה ב-1978, המונדיאל בארגנטינה, ואז הערצתי את השופט הישראלי אברהם קליין. והוא שפט במשחק בין ארגנטינה לאיטליה, והוא היה היחידי שהיה לו אומץ לא להירתע מהדרישות של הארגנטינאים. האיטלקים ניצחו 1-0, הארגנטינאים נאלצו לשחק מחוץ לבואנוס איירס, ואחר כך הם נטרו לו טינה על זה כל המונדיאל, והגמר היה נגד הולנד, ומאותו זמן התקבעו אצלי שני דברים, אני אוהד הולנד, ואני מתעניין בשילוב הזה בין כדורגל לפוליטיקה. בהמשך גם למדתי, התעניינתי עוד יותר, למדתי את השפה ההולנדית, למדתי גרמנית. והיום אני משלב את היכולות האלה בדוקטורט שאני עושה.

אז על מה אנחנו הולכים לדבר היום? אנחנו מנסים, ננסה להבין איזה כדורגל היה בזמן מלחמת העולם השנייה, דווקא בהולנד.

כן, דווקא בהולנד הכבושה, שזה מאוד מפתיע. מה שהרבה פעמים שאני מעלה את הנושא הזה, אני גם מרצה עליו, אנשים שואלים אותי, למי בכלל היה זמן וראש במלחמת העולם, במלחמה לראות כדורגל? אז למרבה ההפתעה, כדורגל במלחמת העולם השנייה היה פופולרי בהולנד כפי שלא היה מעולם. היו עשרות אלפים.

איך אתה מסביר את זה?

זהו, זו שאלה שהיא מאוד קשה גם להולנדים להסביר אותה, כי קודם כל הכדורגל היה פופולרי כמעט בכל מקום שבו הוא שיחק, כי בזמן מלחמה, לא צריך לספר לאנשים פה, אתה מאוד במתח, וכדורגל זה מקום להוציא את האגרסיות שלך. ובהולנד למשל זה היה מקום שהייתה בו לחימה עצימה במשך חמישה ימים, כשהגרמנים כבשו אותם, אבל אחר כך עד להפצצות של בעלות הברית בסוף, כמעט לא הייתה לחימה, אז לא הייתה סכנה כמו פה, שיפלו פצצות או טילים או משהו כזה, וכדורגל זה מקום מאוד מאוד טוב להוציא בו את כל האגרסיות שלך, אבל יש בזה בעייתיות מאוד גדולה, כי זה אומר שהחיים נמשכים כסדרם באיזשהו מ...

אז מה קרה פתאום עם כל הקבוצות בהולנד, המשיכו לשחק כרגיל כמו שהיה או היה איזה שינוי?

אז זהו, אז קודם כל אנחנו היום חושבים על אייקס אמסטרדם כקבוצה יהודית או על שורשים יהודיים, השינוי הכי גדול בכדורגל שלא המשיך כסידור זה כמובן שהיהודים די מהר הנאצים העיפו אותם מכל המסגרות גם כשחקנים, גם כעסקנים, לדבר הזה הייתה קבוצה PEC זבולה שממש ירדה למחתרת והם התפרקו, הם פעלו במחתרת אבל הם לא היו מוכנים לנרמל את הדבר הזה. אבל פרט לזה היו קבוצות שפשוט רוב הקבוצות כן המשיכו כהרגלן, המשיכו לשחק שזה שיתוף סוג של... אז השאלה השנייה שאני אשאל אוקיי אז למה זה חשוב? אבל זה חשוב כי כדורגל הוא סוג של שיתוף פעולה, ואני צריך להסביר את זה. אנחנו חושבים היום, כשאנחנו חושבים על שיתוף פעולה, לימדו אותנו לחשוב במונחים מאוד של שחור ולבן. נגיד, להסגיר יהודים, להתנדב ל-SS, או נשים ששכבו עם קצינים גרמנים. אבל בזמן מלחמה, גם התנגדות וגם שיתוף פעולה מקבלים מונחים אחרים לחלוטין. להקשיב לרדיו של ה-BBC, זה התנגדות מאוד גדולה. מצד שני, ללכת לכדורגל, מצד שני יש שיתוף פעולה, כששיתוף פעולה, שוב, יש שיתוף פעולה שהוא הכרחי, צריך מישהו, מישהו צריך לפנות את הזבל, מישהו צריך ללעוג לאינסטלציה, אף אחד לא יגיד ששיתפת פעולה אם המשכת לפנות זבל בזמן הכיבוש, אבל אף אחד לא מכריח אותך ללכת לכדורגל. בנורווגיה למשל, הם החרימו את כל תחרויות הספורט, הם לא היו מוכנים לנרמל את זה. ובהולנד לא. מה זה אומר? אתה הולך לכדורגל, אתה חשוף, אתה לא יכול להסתיר יהודים, אתה לא יכול להשתתף בפעילות מחתרתית. אם עושים פשיטה על האצטדיון בסוף, תופסים אותך.

בעייתי. וואי, מעניין, אבל זה קצת, אתה יודע, קצת הולך מה... מה שאנחנו מדברים, דווקא לאיראן וארצות הברית. אתה יודע, עוד משהו שאנחנו... שאלה מאוד גדולה, האם איראן תגיע ותשחק בארצות הברית או לא? בגלל מונדיאל 2026.

נכון, זה כדורגל כסוג של נרמול, זאת אומרת, יש פה שני דברים, יש פה נרמול משני הצדדים. אם איראן משחקת בארצות הברית ועל אדמת ארצות הברית, זה אומר שהיא מקבלת את מה שעשו לאיראנים. מצד שני, אם ארצות הברית מקבלת את האיראנים, כאילו מוציאה את המשחק מהספורט הזה, גם כן אומר שבאיזשהו מקום היא משלימה עם מה שעשו האיראנים. אם תראו, אותנו עכשיו להוציא אותנו להעיף אותנו מכל המסגרות מכדורגל מכדורסל מהאירוויזיון זה אומר כי באמת ספורט או שירה זה באמת איזשהו אמצעי שאתה נותן לגיטימציה אנחנו

ראינו זה עם רוסיה אתה יודע איך שהם הוציאו אותם ואיך נתנו להם ככה בקטנה כזה אתה יודע עם דגל ניטרלי לשחק בכל מיני מקומות וגם באולימפיאדה נכון

ומצד שני ראינו את רוסיה שמקבלת המון לגיטימציה במונדיאל שהתקיים שם ברגע שהם ערכו את המונדיאל.

לפני המלחמה.

לפני המלחמה, אבל גם אז, פוטין לא היה, בוא נהנה, פוטין לא היה צדיק הדור גם לפני המלחמה. וגם זה שהם קיבלו את האירוח של המונדיאל, זה שקטר קיבלה את האירוח של המונדיאל, זה כבר בפני עצמו היה שערוריה. זאת אומרת, גם כפי שהיה ב-78', אתה נותן, הכדורגל נותן לגיטימציה למשטר אפל. בקטר, קטר התחרתה מול ארה״ב. שהיו לה משאבים, ויש לה מסורת כדורגל, והיא הכרחה מונדיאל. קטר חור בסוף העולם שאין לו שום מסורת, וקטר זכתה. באופן מושחת. זאת אומרת שיש פה לגיטימציה.

אמרת את המילה הכי חשובה.

באופן מושחת, ללא ספק.

אז בואו קצת נחזור לכל העניין של הולנד. מה היה שם עוד מעניין ככה, שהם ככה הצליחו לנרמל את כל העניין של הכדורגל בזמן מלחמה?

קודם כל הכדורגל כבר זמן קצר אחרי המלחמה שימש לאיזה נרמול של הכיבוש, מה זה אומר? גם כשאנחנו חושבים על הנאצים אנחנו חושבים על אנשים מאוד אכזרים, למשל שמתעללים בשבויים שלהם, אם זה בריטים, אם זה יותר אפילו רוסים, פולנים, אבל אחרי שהם פלשו להולנד, הדבר הראשון שהם עושים, הם משחררים את כל החיילים של צבא הולנד שלחמו נגדם. הם אומרים להם אתם חופשיים ויותר מזה הם מזמינים אותם למשחק ידידות בכדורגל בין צבא הגרמני לצבא ההולנדי כי מה שהם אומרים להולנדים אתם האחים שלנו צריך להבחין מבחינת האידיאולוגיה הנאצית יש את מה שנקרא פולקס דויטשה גרמנים מבחינה אתנית שזה ההולנדים הסקנדינבים קצת האנגלים ויש את הנחותים הסלאבים ושלא לדבר על מיעוטים אחרים כמו צוענים או הומואים אז הם אומרים להולנדים, אתם האחים שלנו, אנחנו מקבלים אתכם לקרבכם, אפילו ניסו, היה ניסיון אפילו להפוך את הולנד לגרמניה נוספת, כמו אוסטריה, שלא צלח, אבל יש מישהו, יש מיעוט אחד בקרב ההולנדים שהוא בשום אופן לא אח ולא חבר של הגרמנים, ואלה היהודים, כמובן.

אז חוץ מהעניין הזה שהם הוציאו את כל היהודים, מה עוד הם עשו הנאצים שהם נכנסו ככה לתוך הס...

ספורט ההולנדי? קודם כל, זהו, מה שגם מאוד מסתירים היום בהרבה מובנים זה שהגרמנים עשו הרבה שינויים שהם קיימים עד היום. למשל בהולנד היו המון התאחדויות כדורגל שונות והם פסלו את כולם ולהתאחדות אחת היום ההתאחדות הזאת נקראת K-NVB, ש-K זה למעשה המלכות האיקונית, לא יקראו רויאל, כן? אז כמובן לא קראו לזה ככה, כי הוננד לא הייתה עצמאית, קראו לזה NVB. זאת אומרת, הכל תחת התאחדות כדורגל אחת, שהיא כמובן כפופה לממשל האזרחי. אז זה כבר הרבה יותר שליטה. דבר שני זה באמת הנושא של... שאתה... שמקבלים את זה שאתה הולך למגרש כדורגל ויש למעלה את כל הדגלים הנאציים, זאת אומרת, אתה באמת מנרמל את הכיבוש כאן.

איזה דברים עוד המשטר עשה? איך הוא דיכא, או שהוא השתמש בספורט הזה כדי לדכא, להעביר את המסרים שלו? לא יודע, מה עוד הנאצים עשו שם?

זהו, שבאופן, העניין הוא שכאן זה לא ממה המשטר עשה כדי לדכא, הם דיכאו את היהודים בהתחלה, הם הוציאו אותם. אבל מעבר לזה, זה כל העניין וזה כל הבעיה כאן. אם היית אומר שהממשל מדכא באמצעות הספורט, אז זה היה איזשהו תירוץ אולי, אז הייתי יכול להגיד גם שהספורט שימש איזשהו, למשל באולימפיאדת ברלין, היו ספורטאים שקראו תיגר על עצם זה שיהודי נגיד זוכה במדליית זהב, גם אם הוא משתתף, אז הוא קורא תיגר. פה לא היה, זה כל העניין, שהחיים נמשכו כסדרם, זאת אומרת הם. הוציאו את היהודים ואחר כך החיים נמשכו כרגיל. מה שאומר שבהולנד, אם לא היית יהודי, החיים היו די יפים. שזה משהו שקשה היום להולנדים לקבל. כי ההולנדים מיד אחרי המלחמה, האתוס שלהם היה, אנחנו היינו לחמנו במחתרת, הגרמנים היו הרעים, אנחנו היינו נגד גרמנים. הגרמנים. ולא, זה היה פה איזשהו שיתוף פעולה. היה ספר היסטורי על הגרמנים שקראו להם התליינים מרצון של היטלר. על ההולנדים אומרים שהם העומדים מנגד מרצון של היטלר, זאת אומרת שהם לא באמת עשו משהו. זה משהו שגם לנו קשה לקבל, כי שוב, השאלה מראה על דיכוטומיה, זאת אומרת, או שהייתה התנגדות, או שהיה שיתוף פעולה ברמה של להתנדב ל-SS. רוב האנשים המשיכו את חייהם כרגיל. יותר מזה, גם ההתנגדות, אנחנו תופסים את זה שמי שהתנגד לנאצים, בהכרח התנגד גם לרדיפת היהודים. מי שאם לא היית יהודי, לקחו את השכנים היהודים שלך, אתה המשכת את חייך, אפילו אם התנגדת לנאצים, זה לא אומר שבהכרח שזה היה כל כך רע לך שהם פעלו נגד היהודים, למשל בפולין, המחתרת התנגדה לנאצים, אבל זה שהם לקחו יהודים, להרבה אנשים זה ממש לא היה אכפת, אפילו בעד זה.

אבל שמע, בכל המשחקים האלו היו, הסתכלו, הגיעו יותר אנשים ממשל לפני זה?

כן, כי שוב, בזמן מלחמה אנשים מחפשים איזו מפלט ואנחנו לא מדברים היום על אייקס שהצמיחה את קרוייף ואת נייסקנס ואת ונבאסטן, אנחנו מדברים על כדורגל חובבני לחלוטין, לשחקנים אסור, אגב עד אמצע שנות החמישים, לשחקנים בעולם אסור לקבל פרוטה שחוקה על המשחק, אבל זה אמצעי למפלט והכדורגל מאוד מאוד פופולרי ויש גם קבוצות ויש קבוצה שממש זכתה ביותר אליפויות, אני לא זוכר כרגע את שמה, אבל ממש, יש קבוצה שממש, שאפילו אחד השחקנים בה, הוא היה לוחם, הוא היה גם חייל אס אס, הוא היה אפילו מגיע למשחקים במדי אס אס. זאת אומרת, יש פה את הנושא הזה של הנרמול, הוא קיים במלוא עוזו, וגם זה הגיע למצב שהכדורגל היה כל כך פופולרי, שאנשים שהיו במסתור לא פעם, יצאו מהמסתור שלהם בסכנת חיים והתאפרו, עשו כל מיני דברים כדי להגיע ולראות את פס ואת אייקס, את הקבוצה האהובה עליהם. ושלוש פעמים הנאצים עשו פשיטות על האצטדיונים ועצרו שם אנשים, כן.

שמע, נשמע מטורף. אתה גם מרצה על זה, כאילו, אז מה, איזה דברים אתה, כאילו, מה, כשאתה מרצה את זה, במה אנשים מתייננים? איזה דברים כאילו מושכים את העין, שהם אומרים, מה, זה לא הגיוני.

זה לא הגיוני, כי אנחנו חושבים היום על גרמניה והולנד, בייחוד בכדורגל, וזה גם מה שקשה היה להולנדים, בגלל זה קשה להם עם הקיום של הכדורגל. היום הכדורגל הוא המחשה לעוינות. שוב, היום אולי פחות, אבל נחשוב על המשחקים הסוערים של הנבחרת של ואן באסטן וכולי, על הירידקה של רייקהרד בפלר. היום הכדורגל הוא ממש מראה, או האמצעי היחידי לשחרור עוינות. בכלל אחרי מלחמת העולם השנייה אין מלחמות באירופה המערבית והכדורגל הוא האמצעי היחידי להראות עוינות. מדינות כמו אוסטריה, כמו הולנד, שתלויות בכלכלה בגרמניה, מוציאות את כל העוינות שלהם דרך הכדורגל. ואחד הדברים שאני מראה שם זה באמת איך זה התפתח. זאת אומרת ב-74 היה את הגמר המפורסם של קרויף נגד בקנבאואר. עד אז, למעשה עד הגמר הזה, כמעט ולא מזכירים בהולנד את העוינות לגרמניה, את השואה, אבל אחר כך זה כבר מתחיל לבעבע. זאת אומרת, ההשפלה שבהפסד הזה, וגם האזכור של זכר השואה גורם לזה שהעוינות נגד גרמניה בהולנד מאוד מאוד הולכת וגוברת, ואז ב-88', כשוואן באסטן מבקיע את שער הניצחון וההולנדים סוף סוף מנצחים, יוצאים 60% מאוכלוסיית הולנד לחגוג. ברחובות, זאת אומרת תשעה מתוך חמישה עשר מיליון, כשזו החגיגה הכי גדולה הספונטנית מאז שחרור של הולנד. זאת אומרת יש פה עוינות ולעומת זאת אנחנו רואים ידידות ושיתוף פעולה בזמן המלחמה, כן זה היה דיסנס כאן.

דיסנס מטורף, ככה מה עוד מעניין ככה שלא שאלתי אותך על הנושא הזה?

אני חושב שאחד הדברים הכי מעניינים כאן זה הנושא של מה המקום של הכדורגל פה, איך הכדורגל בכלל הגיע לתפוס כזה מקום, יש פה משהו שהוא, אגב הוא מעניין בכל העולם, לא כאן, שהכדורגל היום הוא חלק מהזהות הלאומית ההולנדית, המראה הזה של האוהדים בכתום, הוא היום אחד הדברים שהכי מזוהים עם ההולנדים, הכדורגל מאוד מזוהה עם גרמניה, ברמה הזאת למשל, שאם תיכנס לוויקיפדיה עשרת השידורים הישירים הכי נצפים בטלוויזיה, כולם של נבחרת גרמניה בכדורגל. אבל כשחושבים על זה, וכמובן הוא סמל של ברזיל, הוא סמל של ארגנטינה, אבל הכדורגל הוא במקור ספורט אנגלי. וזה מעניין שבכל מדינה שהכדורגל הוא סמל שלה, הכדורגל בהתחלה, חוץ מאנגליה כמובן, הכדורגל בהתחלה נדחה. זאת אומרת רואים בו משהו זר, אנחנו צריכים לשחק ספורט אחר. ולמשל בגרמניה הנאצית בהתחלה, בכלל בגרמניה בהתחלה הייתה דחייה, קראו לזה המחלה האנגלית. אבל מה שקורה זה שבשנות ה-30 יש תהליך מקביל ומאוד מעניין. בשנת 30 יש את המונדיאל הראשון, ואז ב-33 היטלר עולה לשלטון, מוסוליני כבר... כבר הרבה זמן בשלטון, וב-34' יש מונדיאל ראשון באיטליה. ואז הדיקטטורים מגלים את הכדורגל ואת הכוח של הכדורגל. והמונדיאל ב-34', שכמובן לא הרבה זוכרים אותו, זה ההצגה המקדימה של אוניברלית ברלין ב-36'. הכל נעשה שם כדי שאיטליה תזכה, ואז היו יומנים בקולנוע, לא הייתה טלוויזיה, מי שערך את היומנים היה בניטו מוסוליני בכבודו ובעצמו. בכל יום כדי להראות את הפנים של איטליה. וגם היטלר לא היה חובב כדורגל. תשאל אותי מה היה הספורט האהוב על הנאצים? וואטספאו. התעמלות. למה? שני דברים. אחד זה משהו שמחזק את הגוף, הוא מאוד מפתח את הגוש, את המראה הארי הזה, שכמובן לא היטלר ולא גבלס ולא גרינג נראו כמוהו. והשני זה שהתעמלות זה מפגן כוח, התעמלות זה משהו שאתה יכול לעשות באצטדיון ויכולים, יש סרטון מטורף על זה שהיטלר מגיע לאיזה אצטדיון בשטוטגרט והם עושים לאיזה עצרת של הנאצים ויש שם, על האצטדיון יש אלפי אנשים וכולם נעים כגוף אחד, שזה מאוד האידיאל הנאצי. לעומת זאת ספורט קבוצתי, כדורגל, כדורסל, תמיד יש לך את המייקל ג'ורדן, את המסי, את הפלה, מישהו שהוא בולט מעל כולם, ואת זה הנאצים לא ממש אוהבים, אבל הם מבינים את הפופולריות של הכדורגל, הם מבינים את החשיבות של זה. משהו...

רגע, זה היו סקורים של היטלר במשחקי כדורגל?

אז זהו, שהיטלר היה ממש... לא חובב כדורגל, הפעם היחידה שהוא, משחק הכדורגל היחידי שהוא ראה זה היה בחצי גמר בטורניר הכדורגל באולימפיאדת ברלין ושם דווקא נורבגיה ניצחה את חצי גמר או רבע גמר, נורבגיה ניצחה את גרמניה, הוא לא אהב כדורגל אבל הוא וגבלס בעיקר הבינו מאוד את החשיבות של הכדורגל כמשהו שהוא מפלט להמונים וגם כדורגל יש בו משהו בגלל המיעוט של השערים, בגלל האפשרות לעשות מהפכים, כדורגל הוא משל לחיים. עד היום אני חושב שהוא משל לחיים. זאת אומרת, מה שהעלה למשל בגרמניה המערבית, אחרי המלחמה, היה מאוד מאוד מדכא לחשוב על ה... היה כמעט בלתי אפשרי להזדהות עם המדינה, המדינה שעשתה את הפשע הכי גדול בתולדות האנושות. מתי בפעם הראשונה הם יכלו להזדהות איתה? כשגרמניה זכתה באליפות העולם ב-54. ומי שמכיר את הסיפור, גרמניה התחילה את המשחק כשההונגרים מובילים 2-0, והיא הפכה את התוצאה ל-3-2. אז זה משהו שנתן לגרמנים את ה... אנחנו החזקים, אנחנו הגיבורים, אנחנו יכולים לגבור על כל מכשול. הפכו את זה אחר כך למיתוס הרבה יותר גדול. מה שמטורף הוא שבזמן המלחמה... ביום שבו גרמניה פלשה לברית המועצות, גרמניה הנאצית, נערך משחק בין שלקה 0-4, שאז היא הייתה הקבוצה המובילה, ביירן-מינכן של אז, לרפיד-וינה. אז אוסטריה היא חלק מגרמניה, זה חלק מהליגה, ובמשחק הזה שלקה הובילה 3-0 ורפיד-וינה בסוף ניצחה 4-3. ושנה אחר כך, כשגרמניה מתבוססת בברית המועצות, גבלס מוציא סרט שנקרא המשחק הגדול, ובו יש קבוצה דמיונית, פיקטיבית, בשם גלוריה, שהיא מגיעה למשחק על הגמר, היא בפיגור 2-0 והיא בסוף מנצחת 3-2. וזה כאילו סמל איך גרמניה יכולה לצאת מכל מצב, גם מהמצב שלה בברית המועצות. והכי פסיכי בהשתלבות של מציאות וכדורגל, שהם כדי לעשות את הסרט הזה יותר מקצועי, הם התייעצו עם מאמן הנבחרת ספ הרגברגר, ואותו מאמן נבחרת היה מאמן הנבחרת גם ב-54, כשהם באמת הפכו 2-0 ל-3-2. אז כן, כדורגל הוא באמת משל החיים.

טוב לגמרי, טוב שמע סיפור מרתק ונראה לי היה לנו דווקא פרק מעולה, ככה עוד דבר ככה קטן שאתה רוצה ככה לפני שאנחנו מסיימים?

אני חושב שהכדורגל שלנו באמת ידע המון עליות ומורדות ואני מאמין שגם פה וגם בכדורגל וגם בכדורסל בנושא הזה למשל הפועל תל אביב כדורסל הביאה את מיצ'ייץ' הביאה איזה דמות חדשה חשובה שאחריו באו הרבה אנשים, אני מאמין, מקווה ומאמין שהכדורגל ייתן לנו חזרה ללגיטימציה כשיבואו לפה עוד, כשהשחקנים הזרים יחזרו, ו-hopefully שיבואו עוד שחקנים זרים. אני חושב שזה מה שיסלול לנו את הדרך חזרה לאט לאט מפה, גם בדעת הקהל. אז אני חושב שגם פה אנחנו נראה חשיבות של הכדורגל.

לא, מבחינת הכדורגל בארץ אנחנו נמצאים במצב טוב. אתה יודע, אבל זה תמיד כאילו המלחמות קצת...

לא, אבל שחקנים זרים שיבואו לפה וכל זה, אני לא יודע כמה שחקן הולנדי עכשיו ירגיש בנוח לבוא לישראל, ככל שהמלחמה תיגמר ויבואו יותר ויותר, אנחנו לא מבינים כמה המצב שלנו קשה בעולם, אני חושב שזה משהו שיחזיר אותנו עוד יותר טוב, יהיה לנו מקום יותר טוב בהמשך, כן.

טוב, נקווה, חזי אשר, דוקטורנט להיסטוריה, תודה רבה לך. תודה. כאן היה שלום סטנדוף, תודה רבה שזיהנתם, ביי ביי.