פרק 698-לא רק כל האמהות משקרות

נובחים בירוק פרק 698 אמנם לא מן המניין אבל אנחנו ממשיכים לספור אותו אנחנו היום עם פרק לא על מקאבי אבל כן שקשור קצת לספורט, על כל האימהות משקרות הסדרה של כאן ויש לנו כאן הערב בהופעת בחורה את מרב פיתון מרב מה שלומך.

היי מה נשמע שמחה להיות איתכם.

תמיד כיף שיש לנו כל נשי בפודקאסט ובטח בפרק כמו זה שלום סיונוב המפיק האגדי שלנו שלפני 700 פרקים כמעט יזם את כל הקטע הזה מה שלומך שלום

בסדר ועכשיו אנחנו מתחילים גם אני מקבל את הרעה.

כן אז אנחנו מקווים שחוץ מהתראות לא תהיינה גם אזעקות שיגרמו לנו לעצור את השידור ורכש מהגל הירוק בהשאלה, אופק לא ספורט 5 מה שלומך אופק.

אהלן והשאלה עם אופציה אתה אומר.

אני מקווה שיש אופציה.

אני כמו אני כמו אלה אני כמו אלה אני לא מוכן להתחייב אני בא רק בשביל הבן שלי אתה מבין.

ממש ככה אז הנה אני אמית פרלה ואופק לוקחת אותנו ישר אל תוך הפרק אז קודם כל אולי כמה דברים מקדימים אחד, זה לא רק רק כל האימהות משקרות אלא גם כל האבות משקרים ולא רק אהבות ואימהות אלא גם כל היתר. זה 1 2 מי שלא ראה את הסדרה יש פה מלא ספוילרים אז צריך קודם לראות ואחר כך להזין אלא אם כן אלא אם כן אלא אם כן אין לכם כוונה. לצפות אז תבחרו אם זה מעניין אותכם בכלל או לא והיוזמה לפרק הזה בעצם התחילה בציוץ של אופק בטוויטר שכתב משהו בסגנון של מה דעתכם ואיזה גדול זה היה. ואני הגעבתי מהמקום שלי הספורטיבי על כך שרואים בעצם בפרקי הסדרה את קבוצת הכדורשת של יפו ובמשחק האחרון זה סוג של להיות הולך דול כי הם חייבות לנצח. על מנת להישאר בליגה ולהמשיך בעצם להתקיים כקבוצה ויש את המתח הזה כמו כמו במשחק ספורט רגיל נקרא לזה ככה ואני כתבתי. עונה אחת עשרה פרקים וכבר נבנה כזה מתח שאתה נקשר לדמויות ונקשר לקבוצה ורוצה בהצלחתה. אז עד כמה זה בעצם קטן לכאורה מול קבוצת ספורט שאתה אוהד 10 20 30 שנה בא למשחקים של הנושא אחריה לחול והכל. אז משהו שמאוד מאוד יכול להבהיר אולי לאנשים שבדרך כלל לא רואים ספורט, עד כמה הקטע הזה של עוד קבוצה הוא באמת מעורר רגש מאוד מאוד חזק. ואז הופק הגיבלי בעצם.

המילה שאתה מתאר עכשיו היא קהילה, קהילה השתייכות לקהילה בין זו קהילה תועדים של קבוצת ספורט שהרי למה הבת שלי לובשת כל כך הרבה ירוק. למה כי אבא של המטומטם הזה חשוב להיות חלק מהקהילה שהועדת את מקבי חיפה שהוא מרגיש איזה תחושת שייכות ולמה. נשים בסדרה הזאת הולכות לשחק כדורשת כי חסרה להם איזה שהיא קהילה זה חלק מאותו עולם גדול נשים מחפשים שייכות אנשים מחפשים מקום להתחבר אליו נשים מחפשים מקום לבוא ולפרוק את כל מה שעובר עליהם בחיים יום האחרים שלהם. ספן זורקות את הכדור או מנחיתות ופעם צועקות ביצע תעשה חילוף.

כמו שאלי אומרת בסוף בהתכנסות באמצע המשחק האחרון בפרק האחרון זה הימים הכי טובים שלי בשבוע השני ורביעי הזה אנחנו לא יכולות לוותר עליהם.

איזה דמות אז.

עד כל לאורך כל הסדרה הם רק מפסידות הם גם לא לוקחות ברצינות את כל הסיפור הזה כאילו זה על הדרך ואז פתאום היא מפגישה נותנת להם את המראה הזאת ואמרת להם אנחנו פחות אותה אנחנו אוהבות את זה אנחנו רוצות את זה זה לא כי זה ממלא לנו משהו זה כי אנחנו באמת אוהבות את זה ואז באמת נותנות את כל הפייט שלהם.

בדיוק ככה כן וזה דווקא אלי בעצם שהיא הדמות שכל הזמן ככה חצי בפנים חצי בחוץ ובכלל נגררת לזה. בעל כורכה בפרק הראשון אז בעצם הפרק הראשון מתחיל עם היכרות שלנו עם אלי ועם דינה שזה אולי שתי הדמויות המרכזיות בסדרה אלי אימא 1 דורית לאיתה. נער שבגילה טיפה 16.

13 13 וחצי.

13 וחצי אוקיי עשית את החישוב של 15 פחות שנה ודינה שהיא אחר כך מסתבר לנו בחירה במכון ויצמן מאוד מאוד מוצלחת נשואה והם לשניים. בוא בוא תיקח את זה אולי מפה אופק ותתאר לנו קצת מה אתה רואה בפרק הראשון של הסדרה איך היא נפתחה.

אני לא מעוניין להשתלט למראה ולשלום על הדיון רק אגיד שהפרק הראשון בסדרה. מעניין מאוד לראות אותו אחרי שראינו את הסדרה שוב כלומר אחרי שנגמרת הסדרה לחזור חזרה לפרק הראשון ולגלות שהטמינו לנו שם כל מיני. נקודות שילבות אני לא הולך כל העונה כמו שאמרת כמו מערכת היחסים בין בין דינה לבין אלי או כמו שכבר בסצנה הראשונה לצופים ולצופות המאורים. אני משקרת לבן שלה עם היונה בחוץ עם הביצה של היונה היא אומרת לא תדאג איזה כן אני לא אוהב את הביצה וברגע שהוא מסתובב עם יפת הביצה של היונה. ולא עוברת דקה והיא. ואמא שלה מי שאנחנו יודעים בדיעבד שמרגליז את אמא שלה אם דברת איתה בזמן שמשחקת עם הבן שלה ואומרת לה אני מול המחשב אני אפילו אוכלת צהריים מול המחשב אם שקרת לאמא שלה. סדרה שנקראת כל האמהות משקות מתחילה בסצנה שבה משקרים כל כך הרבה זה פנטסטי בעיניי מזעזע כי החיים שלנו כנראה לא חיים של בני אדם רגע ברמה המוסרית והאתית והערכית אבל בטח ניגע בזה בעוד בעוד נקודות. הדבר השני ששבולט בעיניי בפרק הזה ואמרת אותו ואז אני אעביר את הדיבור למרב באמת מערכת היחסים הזאת בין אלי לדינה שהיא מערכת יחסים שבינינו היא לא מתחילה בזה שאלי הולכת לכיתה זין 6 בבית ספר ובמקרה עוברת שם ודינה משכנעת אותה לשחק איפה מערכת היחסים הזאת מתחילה אתם יודעים בכתב ההגנה אדוני האורך דין שאלי נותנת על דינה בפני אילנה הקבצנית. אילנה הקמצנית קוראת לה חנפנית מעליבה אותה שם עם יוצאות כל הבנות בפאב ואלי שהיא כל כך בחוץ שהיא לא מוכנה לשלם את החשבון עם כולן אלא מזמינת הבירה לבד בעצמה, קולטת את הסיטואציה עם אילנה עם הבקבוקים ובאה וחוטפת לה את הבקבוקים ומגנה על דינה, היא בעצם מתחילה פה מערכת יחסים בסיטואציה שהיא כל כך רחוקה מהכדורשת, היא כל כך רחוקה ממה שהדמויות האלה מייצגות, אלי צריכה לבוא לקמצנית להיים עליה לא לתת את המקבוקים בשביל דינה עיניי סצנת היכרות פנטסטית הרבה יותר מבמגרש. איך היא אמרה את שונית לא איזה איש אני נראית לך שונית בדיוק כזה. סליחה על הרגע לחפירה ארוכה זה טוב

מירב איך מתחילה אצלך צפייה בסדרה בעצם.

אתה ראית את אלי כמשקרת מההתחלה, ואני דווקא לאורך כל הסדרה בניתי אותה בראש, כדמות שהיא היחידה שלא שקרה. שהיא היחידה שבעצם הייתה, גם אם זה נראה לנו כצופים כשקר, היא הייתה היחידה שהייתה נאמנה לאמת של עצמה בעצם. עכשיו, האמת של עצמה, לא אני ולא אתה ולא אף אחד יכול להגיד שזה שקר. עכשיו, זה שהבן שלה אומר לה, את לא זורקת את הביצה, והיא אומרת לו, בסדר, בסדר, בסוף היא זרקה, והיא אפילו לא, היא לא, היא לא הענידה אף

אף, לא דיבר אליה, וודאי.

וכאילו, אני נאמנה לאמת של עצמי, אז אמרת, אז רצית, ולאורך הסדרה גילינו לאט לאט כמה הבן שלה חשוב לה, והרגשות שלו חשובים לה, והיא עדיין עשתה את זה בלי, וגם הוא לא שאל על זה שום דבר אחר כך. אז זה מה שאני ראיתי באל אישי, גם היא מתיחה בקבוצה את האמת בלי לחשוב פעמיים, בלי לחשוב מה יחשבו עליה. ועם אמא שלה, עם אמא שלה כל מה שהיה חשוב לה לרוך כל הפרק, לאורך כל הסדרה זה שהיא להוכיח לעצמה שהיא לא צודקת כי היא לא אוהבת את הדרך של אמא שלה. אז את לא צודקת אז גם אם זה היא חשבה שאתה פת מחואר כי בסוף יורידו.

זה מהדייר הקודם.

כן, וגם אם, וגם אם, כאילו כל הדברים שהיא אמרה, וגם על זה שהיא הייתה בטוחה שמרמים אותה במלון בחדרה, והיא אמרה לה, והיא לא רצתה להגיד לה שכן, שהיא צודקת, רק כדי לא להגיד שהיא צודקת. ואז כשדינה באה ואומרת לה, את יודעת, היא צודקת, היא לא חייבת להיות, זה שהיא צודקת, היא לא חייבת להיות צודקת בהכל, אז היא פתאום, היא מכניסה לדברים לפרופורציה.

כן וזה שוב וזה שוב וזה שוב גם גם גם מה שתיארת עכשיו במלון בחדרה שהוא לקראת הסוף זה שוב המערכת היחסים של דינה ואלי. זה בסוף דינה שאומרת לה את יודעת אם יש לך לא היא צודקת במשהו אחד לא אומר שהיא צודקת בכל דבר וזה בא ממנה כן.

אבל תשים לב גם שהיחסים ביניהם נבנים גם כן בין אלי ודינה, כי מה שאני הרגשתי בסדרה, שדינה מאוד ילדה בעיניים של אלי, בקטע בבריכה, שהיא אומרת לה רק עוד פעם אחת, והיא מחכה והיא אומרת לה בסדר, כאילו היא נורא מרגישה שהיא מגדלת אותה.

זה גם בסצנה של הבקבוקים כמו שעופק כתר שם וגם אולי בצורך שלה לגונן עליה במערכת יחסים ככל שהיא נחשפת אליה נדמה לי זה בפרק השני.

פרק השלישי.

על ידי על ידי בן הזוג של החנן אז אז היא כאילו כל הזמן צריכה ללכת ולשמור עליה ולגונן עליה. שהיא הולכת ונחשפת יותר ויותר לאורך הסדרה לאימא זה קשיים מדינה צריכה להתמודד שבפוסטר מבחוץ בהנחה נראית נערת פוסטר וזהו.

וראינו שבאימהות היא טובה. כאילו, רואים את היחסים שלה עם איתה, זה וואו, זה יחסים לילד בן 13, שהם ככה ביחסים טובים, ובהבנה. בלגדל ילדים היא טובה, אז בלתת דרך לדינה, שבסוף היא גם הביאה אותה לאותה נקודת סיום, אז היא הצליחה.

ודינה לא ראינו כאימא כל הסדרה.

נכון.

אפילו לא פעם אחת.

הייתה שיחת טלפון שהיא אומרת לאמא שלה על הילדים, כאילו הוראות מרחוק.

אז כן והבית נראה מתוקתק ומוחזק בסדר נדבר עוד שנייה על הדינמיקה הזאת שם עכשיו שאחד הדברים היפים בפרק הראשון הוא שהוא הוא לא פרק הזה טוב. הוא לא פרק שאת רואה אותו ואת אומרת אני חייבת להמשיך את הסדרה הזאת וואי מה זה קצת עושה.

סלדתי סוג של טריילר כזה כי יש את הסצנה הזאת בפאב שכל מה שלא הבנו עד עכשיו אז בעצם דינה סוקרת את הדברים בקבוצה אז היא אומרת בת אל פקחית בעירייה זה זאת שאנחנו רואים אותה קודם בשירותים עם השופט, אנחנו מכירים בעצם את איגל הבן זוג לעתיד ולעבר של אלי כמי שמאמן בכלל קבוצה אחרת באותו פרק, אומרים על יאנה שהיא בזוגיות פתוחה והיא לסבית מכירים את סברין שהיא עורכת דין וערבייה. בפרק הזה בינתיים רק אנחנו יודעים כאילו שהיא בהיריון הלא מתוכנן הזה זאת אנחנו והיא. ורואים את זיוה שהיא גרושה טריה ורואים שהגרוש מביא כבר פעם ראשונה את הילדים לצפות במשחק שלהם סברין.

כן כן אוקיי לא זכרתי כן זה דיון שלם דיון צד שלם.

מדברתי את האחות בטלפון שהיא נמצאת אופנית מליאו לפני והיא אומרת לה זה טבעי מאוד שהנתונים שלכם ככה וככה כן ברעיון.

כן אז באמת אז באמת כמו שאתה אומר מת הפרק הראשון דרך השיחה של אלי ודינה כמובן אנחנו לומדים על הדמויות אנחנו לומדים על כל אחת ממשפט אחד מאוד שטחי. בססון יש ילדה היית מאמינה. זהו כן זהו עכשיו אני חושב שסאסון ונדבר על זה בהמשך היא דמות אדירה כי היא גדלה לנו מול העיניים לאורך הסדרה. לא רק משתנה היא גדלה לנו היא מתפתחת לנו נכון ואחת הסיטואציות קוראות לב זה הזנה שלה באוזניות להקלטה בגן והאומץ שלה לקבל את החלטה שמה מה שרציתי להגיד זה שאנחנו מקבלים בעצם. כמו משפט פתיחה על כל דמות שדינה סוקרת את זה לי זה מבחינת בימוי זה מבריק בעיניי.

קצת כמו יוסי פרץ ארי שנותן לנו

את ההרכב לפני המשחקה בדיוק היית חייב. היית חייב אפשר להתקדם אוקיי אז אנחנו

כן יכולים להתקדם אז אז בפרק השני באמת אם אנחנו מתחילים מהזווית הספורטיבית אז הקבוצה מפסידה על האפס קבוצת יפה מפסידה לקבוצת באבלי. שזה גם אני חושב איזה שהוא משהו מאוד מאוד בולט הקטע של אני לא תל אביב אבל. צפון ודרום באזור המרכז כל העניין של היחסים בין שכבות סוציו אקונומיות שונות. דינה וסברין אז דינה אומרת לה אנחנו גרות בתור רחוב. זה ממש ממש חזק אז זה מפסידות על האפס לבבלי שאיגל מאמן אותן ואחר כך איגל בעצם מצטרף כמאמן של יפו אחרי שגם כאן יש את הקטע הכספי.

אני אני אני אני אקח את זה דווקא באמת הסיפור של ההיריון זה מרב מעניין אותי דעתך אני אנסה פה איזה דיון צד עכשיו על ההיריון של סברין שהוא הוא לא יכול להיות מנותק הקשר ומנותק תרבות כן. סבריני עורכי דין אולי מצליחה אולי לא אבל מתואר שהיא הכי מוצלחת כשדין המציגת הבנות היא הכי מוצלחת כאן. ואני חושב שכשמחליטים שהסדרה תהיה ביפו אז מחליטים לגעת גם קצת בסיפור של ערבים פלסטינים מוסלמים. ואנחנו מקבלים זווית קטנה שאולי תתפתח בעונה הבאה אם תהיה עונה הבאה לסיפור התרבותי הזה. כי הסיטואציה עם ההיריון היא סיטואציה קודם כל שבטית משפחתית תרבותית, ואני חושב שכשסברין עולה הביתה וכל המשפחה של בעלה מגיעה, כי ככה זה והיא צריכה לבודק איפה הדבר, איפה העלי גפן, איפה הסיר של העלי גפן והיא עוד שנייה מתעלפת לנו שם והיא יוצאת, ואז היא עושה צעד כל כך אמיץ, היא מחליטה לצאת נגד זה. אי אפשר לנתק את זה מההקשר שוב הדתי הלאומי סליחה על הביטוי האתני. לא כך מהר אישה בחברה כל כך שמרנית כמו חברה שוב הערבית פלסטינית מוסלמית ביפו הולכת למרפאה פרטית. זה יהודי ועושה איזה לפני זה הרי

כשדינה מציגה בכלל את האפשרות אז היא

אומרת היא אומרת היא אומרת בישראלית מדוברת ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה כן זה מה שהיא אומרת. איפה היא ואיפה.

זה השקר שלה היא מההתחלה נכון נכון פה זה שקר גז שכאילו היא רוצה להאמין שתינוק זה ברכה אבל זה מסתבר שזה לא בשביל עבורה זה לא אולי זה תינוק ברכה אבל עבורה בשלב הזה של החיים זה לא.

וקשה לה לרוץ באימון במעגלים אצל איגל והאישון פתאום מפריע לה עם הריח והיא מנסה שלא שלא ישנו עליה כזה. ואני אני לא אתפלא אם אנחנו נראה אם תהיה עונה בנדבר על זה בסוף שהדמות של סברין יכולה להתפתח לדמות מאוד מאוד מעניינת שוב. שיח תרבותי אחר על מה שקורה ביפו.

לא סברין תהיה מייצגת של אותה תרבות.

אלא מה אח אח של בעלה.

כי בעלה הוא היה מאוד מכיל ומאוד מפתיע בצורה שבה הוא הגיב לזה הוא שיתף את הפעולה והם יצרו סיטואציה שכאילו ההפעלה היא טבעית.

כן הוא זה שהרגן בעצם את הביום של התאונה דרכים שגם שם בתאונה מי

שמשתפת פעולה זה אלי ודינה בוודאי ומה שאני אומר את זה כמי שכן חיה ומחיה חיים משותפים של יהודים וערבים כל יום כל היום. זה זה כל הדרך שראיתי זה עם תמר עם בת הזוג שלי לא ידענו אם הוא בצד שלה או לא גם פה הבימוי הוא גורם לך רגע להיות רגע הוא הגיע לבית חולים היא באמת קראה לו הוא אמר שהיא קראה לו. ודינה מגמגמת שם ומשקרת לו כי אנחנו לא יודעים, ואנחנו באמת לא יודעים, אנחנו נבלים, בדיוק, למה אנחנו נבלים? כי יש לנו פה מסרים תעתקרתיים, כן? זה פוגש אותנו בסצנה האחרונה שנדבר עליה.

נקודה אחת שאני שמתי לב אליה כצופי ספורט בפרק הזה, מפסידות על האפס לבבלי, ואז איתה שואל אותה איך היה בחוג, אז היא אומרת לו הם הפסידו לא אומרת תפסדנו שזה הנקודה מאוד מאוד כאילו אותי כמי שכל הזמן מדבר על הקבוצה בלשון רבים.

זה ילד זה ילד ברקוביץ שאומר נראה לכם שאני אספר אני רוצה שהקבוצה תנצח תגידו מה אני דפוק.

האופק הצליחה שכאילו סתם אמרה בימוי הבימוי תביא את הקרדיט ליתר הפריש שהייתה פה רק. אסתה פה את הבימוי ומישהו מכיר אותו זה יסע גם את המפקדות. אמפקדת אמפקדת כמובן היא הייתה יוצר של הסדרה פה ככה לפי הפוטקוסטים ששמעתי הם הוציאו את היוצאות יש פה 4 יוצאות מוציאות ממש בחודש השני אחרי שילדה קראת תנוקת שלה ומוציאו אותה והיא הייתה איתה בשותפה ואני מאוד שם לב להרבה דברים שראיתי בסדרה שהיא יצרה מה שהיא הכניסה לפה אם מישהו גם ראה את הסדרה שאני מדבר עליה.

אני אני אגיד שזה ניכר מן הסתם שהיוצאות הנשים נכון כן זה מאוד זה מאוד בולט והנקודה הנוספת שלי אמיתי היא באמת הסיפור הספורטיבי רגע כי אנחנו אנחנו עוד בפרק השני. מה זה מה זה אומר שקבוצה שלי הפסידה כמה אני לוקח את זה הביתה זה משפיע לי על החיים האחרים האם זה רלוונטי לאנשים שגרים איתי. האם אני יכולה לדפדף את זה ואז זה לא ירלוונטי יותר ולא יפריע לי אני חושב שאחד השינויים המשמעותיים שקוראים בקבוצה ובאנו כצופים מול הסדרה. זה שנהיה להם יותר ויותר אכפת נהיה להם יותר ויותר אכפת במשחק האחרון כבר לא מוכנות שאני עזרוני איך קוראים לה תימור שהיא שחק. תעשה את ה-9500 נקודות רציפות על האפס זה כבר לא מתאים להם יותר זה מעצבן אותם זה מפריע להם זה מרגיז אותם.

אם באמת מתחילות מהדישות מוחלטת וכאילו קצת אפילו זה מרגיז אותך כצופה כאילו תתאמצו רגע אז תתאמצו בדיוק את החיים בלתי ספורטיביים בעליל מהשנות כדי האימון מהשנות עושות הפסקה באימון כדי להישן כל הזמן.

אתה יודע שאני ולפני לפני כמעט 15 שנה שחקתי בליגה בית בחדור סל הצבא בפרדס חנה עם 1 פר טסי בסדר היינו ביחד בחמישייה. אבל התרבות הזאת שלה להשן ואחרי אימונים במשחקים היא הייתה תרבות שלנו בחדר הלבשה כי ככה זה ליגה בית זה ליגה הכי נמוכה בחדור סל. ובאחד המשחקים חבר טוב שלי שמתחיל לשים לפרק הזה צ'יבו הוא פרקת כתף. פרקת כתף בזמן משחק. הוא הלך לסל ומישהו בא לחסום אותו והוא באמת פרקה ורץ מהקהל איזה מישהו ואמר לו תתרחק והוא אמר אני אני אני אורטופד אני אורטופד בסדר ככה הוא צועק הוא יחזיר לו את הכתף אז מה צ'יבו עשה. אדליק סיגריה יש שם בעולם באדליק סיגריה זה מה שהן עושות זה זה זה נהדר זה לא רק בחדור רשת נשים. וכל מי שמשחק ספורט שהוא לא מקצועי לא מקצועי יכול להרשות לעצמו להישן סיגריה זה אדיר בעיניי.

אבל כל ההתחלה רואים את החוסר מחויבות שלהם זאת אומרת זה לא שאתה מבין אני לא מבינה כל כך לא מתעסקת בספורט אבל כאילו לא מבינה שזה נכון או לא נכון אני רואה את זה כאילו כאילו אם לא מתייחסות אפילו למה שהם הולכות לעשות וזה מה שהיא צועקת להם בהתחלה מה לא מפריע לכם להפסיד ככה, ומה היא אומרת לה את לא שם לב שאת יושבת על חטיף כאילו.

את יושבת לי על החטיף.

למה אין לכם מאמן שיגיד לכם את

כל זה אבל התחלה היא זה בדיוק מה שכאילו רוצו להראות שזה חוג זה סוג של ברכה. זה לא משהו בשבילנו ספורט אנחנו עודים הסופים שהולכים לכל משחק רוצים ומנתחים בשביל מה זה הדבר הזה אנחנו פה. בנו לברוח מהילדים בנו לברוח מהבל שעתיים. שעתה בשבוע 6 אני זוכר יום יום שני ורביעי זה הזמן שאני חושב שישי שישי בבוקר.

אשור לא לפעמים שישי אבל בפרק סיום היא אומרת זה השני ורביעי שלי זה נכון בפרקים הראשונים יש את הדמות של השכן הזה עמי. שבסוף הפרק השני מנחמת לי בסוף באקט מיני עוזרת לא אלא הוא עוזר לה. איך ראית את הדמות הזאת בשני הפרקים הראשונים דעתי אחר כך היא לא מופיעה אבל כאילו. הוא פולש אליה לדירה הוא מעצבן אותה ומפריע לה ומספק להרוחה.

מבחינתי זה לא עניין לגמרי לא עניין לי תעלילה בכלל כאילו הייתי מבטרת על זה. זה רק נתן לי עוד פעם להבין שזאת בחורה שלא אוהבת חברה לא זאת אומרת שזה כל העניין של הקבוצה זה באמת משהו שהוא. היא מעלצת את עצמה לעשות כאילו אפילו השכן הנחמד שמתקדק בדלת ואומר לה ואני עושה קצת רעש הוא באמת ממש מנומס. אפילו זה לא עושה לה את זה אפילו פותחת את הדלת לראות אותו ואז כאילו אם היא מנצלת אותו את מה שהיא צריכה את מה שהיא צריכה באותו רגע.

אבל אבל זה רק זה רק אם שעכשיו היא מנצלת אותו בשביל אקט מיני לפני זה היא צועקת איתה בוא סדרתי לנו ארוחת ערב כי יש לי מולדת 30.

כן, על הגג.

כן! איתה, בוא, יש ארוחת ערב. אה, פנטסטי בעיניי.

אבל זה מתי, זה אחרי שהיא הבינה שהבן שלה יש לו כביכול בעיה חברתית.

כן, כן, לא כביכול.

כמוה. והיא לא רוצה שהוא יהיה כמוה. היא אומרת לו, אני מבקשת שתהיה נורמלי. זה מה שהיא מבקשת, היא יודעת שמשהו איתה לא קורה בסדר, ואז היא אומרת לו, אני רוצה שתהיה נורמלי. ומהמקום הזה היא גם מתחברת לקבוצה, היא גם הלכה למסיבה בגג, והיא גם כאילו, אתה יודע, היא פתחה את הילד לעולם חברתי.

פשוט מירב חזיר אותי הסצנה הזאת שהיא באה לבית ספר זה בפרק הראשון. זאת תן לה אימהית כרדה היא באה לשיחה עם המחנכת לשמוע שהבן שלה לא בסדר. היא בעולם שלה אם אני זוכר נכון היא באה עם האופניים היא בכלל לא לא. מנותקת מהסיטואציה היא מתגוננת עכשיו עשיתי איזה אלף אלפיים תשעת אלפים חמש מאות שיחות הורים בחיי כמורה כן כמחנך ההתנגדות תמיד השלב הראשון. מה קורה אחר כך ואיך מפרקים את ההתנגדות ואיך מקלפים אותה זו עבודה של המחנך אבל המחנכתי מה היא אומרת לה. יבוא לסרט כולם באים חוץ ממנו זהו אין פה איזה עניין חינוכי גדול מדי זה לא משמעותי או מהותי. בסך הכל אימא שבאה הביתה באמת שתהיה רגיל. צריכה שתהיה רגיל תהיה הייטקיסט תרוויח מלא כסף מה הוא עושה מחשמי על עצמו את הביצים. זה מה שקורה שם היא אומרת לא אני רוצה שתהיה הייטקיסט והוא מחשמי הייטקיסט תרוויח מלא כסף ומחשמי על עצמו את הביצים.

אז היא שואלת למה אתה עושה את זה ראיתי את זה מישהו עושה את זה ביוטיוב.

כן כזה.

פרק 3 לדעתי זה פרק שאנחנו כבר כאילו הרבה יותר חווים את מה שהסדרה הבאה להעביר לנו הוא נפתח בסצנה מאוד מאוד חזקה ודי ארוכה בבית של דינה וחנן. סליחה זה מתחיל בזה שהקבוצה חוגגת לדינה את הקידום בעבודה. שלא ברור בדיוק איך הם ידעו על זה ואז היא צריכה לרוץ הביתה כי לא הספיקה לעשות את הכביסה של הקבוצה ושם אנחנו רואים את האינטראקציה הראשונה שלה בעצם עם בן הזוג שלה. שבהתחלה בהתחלה הוא פשוט שולה מתוך השיער שלה איזה שהוא מין נאצנאצ כזה שנתפס שם ואז אחר כך מתחילים ביניהם ממש חילופי דברים. שככל שמתפתח הסצנה אתה אתה פשוט חווה את הפחד יחד עם דינה. לאיזה עוד נקודות שמסמת לב מרב את רוצה לפתח לנו את הסצנה הזאת.

להגיד את האמת, לקח לי, לקח לי זמן להבין שזאת אלימות, שמע? באמת, לקח לי זמן, כי הוא היה נראה נחמד כזה, ולא ממש הבנתי שהוא, חשבתי שאולי באמת היא לא משתפת אותו, כי הנה, היא לא אמרה לו על הקידום שלה, למה לא שהתאפת אותו? כאילו בהתחלה זה נורא הפריע לי, ופתאום זה בא לי בבום, וכשזה בא לי בבום, אני פתאום כל כך ריחמתי עליה. זה שהוא בסצנה שהוא מסתכל עליה כשהיא קוראת שהוא יודע שהיא ממהרת וההודעות שלה רצות ואוכל את כל הליצ'י למרות שאומר לה מרקע מגעיל. זה היה זה אגב זה נכון זה

מרקע מגעיל ושאף אחד לא שכנה אותי אחרת. אם אתם רוצים אם אתם רוצים שנדבר על תעשיית הליצ'י בישראל אז אני אסביר לכם איך מכניסים אותם לגופרית ולחומצה כדי שימשרו ורודים אבל זה שיחה אחרת ראיתי חייב כן.

אז יש בכפר הרואה בלי, אז אם אתה רוצה.

בכפר הרואה, מה לך בכפר הרואה? טוב, זה לשיחה תחריזה.

מי אמר, מי שדבר על זה.

כן, נכון, ואם הם ורודים, אחרי 24 שעות זה אומר שתאכפו אותם לחומצה ולגופרית, אחרת הם נכון. ואידיוק חומים, הלאה.

כמו שאני אומר למתן, בפנסיאן אנחנו נעשה גם אסקט מיוחד לפירות טרופית.

אני דווקא רוצה ככה לנגוע על זה על השחקנית הגמרות וכאילו אם אתם ככה שמים לב כאילו יש לה כאילו תמיד קטעים כאילו כל מיני סצנות כאלו שהם כזה מתפוצצים ברשת ככה זה גם היה עם נינה בחזרות וגם עשינו זאת עם שלום חשבילי. כמות האזכורים שהיה לזה ברשת בפייסבוק בטוויטר באינסטגרם לא משנה מה היה מתוק לדעתי מטורפת ולדעתי שמה סידר ככה נתפסה גם לפני כולם. כי פתאום כולם ראו את הדבר הזה והסנות שם היו כאילו היא עשתה כשחקנית כאילו שהיא מעבירה את הסנה הזאתי גם שלום חשבי לי עשו את זה בצורה מדהימה. והרבה כאילו התייחסו על זה. כאילו על לגבי הלימוד הזאת הלימוד השקטה הזאתי הלימוד השקטה הלימוד השקטה.

לא שקטה פה. פה בעיניי צועקת, היא שקטה לפני זה, אולי באווירה, במתח.

היא שקטה כי גם בלי ידיים, לא, היא שקטה כי היא בלי ידיים.

האקט של לנעול מישהו בתוך בית או מחוץ לבית, חסר עונים, זו אלימות גרדה. זה לא...

כן, אבל הוא צודק, שלום, שזה כאילו האקט המסיים.

זה שאנחנו נחשפים בפעם הראשונה בסדרה, לאלימות מגדרית מהסוג הזה, כשהיא לא מכות, והיא לא כללות, זו בעיניי הברקה של היוצרות. זו אלימות נוראית. נוראית. זה אקט אלים בטירוף, בריוני, שוביניסטי ומזוגני. זה אין לתאר, בסדר? אבל כן, זה בלי ידיים, זה בלי נשק קר או חם, זה בלי כללות מטורפות. בונה, הוא נעל אותה פאקינג בבית, כשהיא צריכה לצאת לאימון של הקבוצה. היא צריכה להתקשר לאמא שלה, לבדוק אם הילדים בסדר. אם לא מגיעה החברה הזאת, שהיא חצי אמא שלה וגורמת לה לקפוץ, היא תקועה בבית. תגידו, זה אמיתיזם.

ולכמה ימים לפי מה שהיא אומרת. זה לא ברור לגמרי.

נחמד לך הלב. זה סצנה קוראת.

לכן זאת הלימוד שקטה, הרבה נשים שהן חיות בתוך מערכות יחסים כאלה, שהן לא מקבלות מכות, אבל יש את השתיקה הממושכת, ויש את ה... תמיד לתת לה להרגיש לא טוב עם עצמה. היא רוצה לשמח אותה, היא... תבין ש... היא לא יכלה לספר לו שהיא קיבלה את הקידום הזה, כי פחדה, היא ידעה למה. זאת אומרת, היא לא רצתה לשים אותו עוד פעם במצב שהוא קטן לידה, כי היא יודעת מה היא תעבור על זה. וגם כשהיא יושבת עם זה במסעדה, עם אלי כאילו במלון, והוא כל פעם אומר, את לא שואלת אם אני יכול לדבר? כל הזמן הוא לא שמח בשמחתה.

מקטין אותה, סוגר אותה, מוריד אותה, נכון, נכון.

והן לא מבינות שזאת אלימות, לא מבינות כי אין שם מוקות, ולכן אלימות הייתה זה ההאם.

חלק ממה שיפה דרך אגב בסיטואציה הזאת ובזה שזה דווקא דינה וחנן כי אנחנו הרבה פעמים נוהגים לחשוב בסטיגמות שתופעות כאלה קורות בשכבות מסוימות בחברה ולא במקומות אחרים, כשהאישה היא מוחלשת והגבר הוא חזק ופה אנחנו רואים שהיא חוקרת בחירה במכון ויצמן זה זה ממש. הולך נגד הרבה מאוד מהסטיגמות ואני חושב שזה מאוד מאוד מכוון כמובן בסוף לקראת סוף הפרק הזה יש אחד ממשפטי המפתח בעיניי של הסדרה שדינה אומרת לאלי בוא נעשה כאילו היום הזה בכלל לא היה. היכולת הזאת כאילו לא רק לשקר כלפי חוץ אלא בואי נשקר גם לעצמנו זה ממש ממש חזק יש פה גם.

זה מה שהיא עושה בכלל כאילו בכל היום אפשר להגיד כאילו עד הפרק האחרון היא מנסה להיכחש למציאות היא לא מנסה להתמודד איתו. היא לא מנסה והיא מנסה לברוח מהדברים מהדברים אפשר להגיד להתמודד עם דברים בגלל זה גם אהבתי את הסיום כאילו בפרק האחרון שנגיע לה שהיא אמרה לו אני אתה אבא מדהים היא על מה שהיית. בן זוג כמו שאתה אבל כזה אליי

נכון אני רוצה להגיד ששוב שוב אנחנו בעלי ודינה אתם רואים זה אותו חוט מקשר. בסדר אחרי זה תגיד לה גם היא היחידה שתדע שהיא נכנסה לרעיון מיגל כלומר דינה היחידה שתדע שהיא נכנסה לרעיון מיגל והיא פעילה בלי לספר לו וזה הסיפור ביניהם ויש משהו. עזרה הזאת שעוזרת לה לברוח שם שהוא מתחיל את התהליך של השחרור שאחרי זה אנחנו רואים אותו במלון מדבר גם על האקט המיני במלון שנראה מאוד עלים. על אף שהמציל נראה סרקי הדין ושואל אותה מה נעים לה יש שם איזה משהו במחסן משהו שמרגיש כל כך שיקורה משהו שמרגיש לי אווירה אלימה סביבה אלימה אבל באה. בעיניי לפחות בסיכום של הפרק הזה הנושא של אלימות נכנס חזק לסדרה וגם אנחנו בגלים שבעצם לכל דמות פה יש סיפור יותר מסובך. כי כי אלי כי כי דינה היא בדיוק הפוך מזה נכון כל הזמן אני נשואה לך נני באושר ואושר יש לנו שני ילדים אבל אבל אבל אבל אבל בסוף הולדת בבית.

איזה דבר זה במסגרת השקרים אז יש פה גם את השקרים של בת אלה דיאטנית שלה. שזה גם קצת סוג של רמאות עצמית כזאת כאילו דיאטנית לא עובדת בשביל עצמאי עובדת אז היא מרמה אותה. ויש פה את הקטע של אלי לא לא רוצה להגיד שזה כמו המנהודים בספורט אבל איגל מנסה לכפות עליה לתרגל בלי כדור. איך הייתם את הדבר הזה אני לא

לא לא לגמרי מה אתה הרמה של רגליים שוב עלה להרים את הרגליים שם במתח כן.

המתח להרים את הרגליים בסדר אז בסוף היא מכניסה לו והיא כאילו מחזיקה כמה שהיא רוצה אבל כשאומרים להם לעשות סרו וכל הבנות מתרגלות עם כדור, ולאלי אומר יש לך בעיה עם זה וזה את מקופפת היד מהר מדי או משהו כזה, אומר לה את תתרגלי בלי כדור, איך הריישתם כאילו זה משהו שרץ לכם בראש על זה משהו.

אני לא רואיתי את זה כי קשור לספורט אלא כאילו כאילו היחסים ביניהם שהוא כאילו עשה לה מין סוג של דווקא. ואגב זה הסיבה שהיא אמרה לו אז שזה לא עבד ביניהם אתה רוצה יותר מדי ואני לא אוהבת שרוצים ממני דברים זה מסביר את הכל אז זה כל הסיפור ביניהם.

בעצם בעצם רגע בעצם אני אגיד לסיום כי עכשיו זה עלה לי בעצם סוף פרק 3 עם הסיטואציה שהיא ננהלת שם ואז היא יוצאת ואל תספרי כלום. בעצם שם אנחנו מבינים שכל האימהות משקרות.

כל האנשים.

נכון אבל שם אנחנו שם אנחנו אנחנו מבינים שכל האימהות בעצם משקרות.

כן תראה גם בעצם זה שאתה רואה את הזוגיות שלה עם חנן, כשהיא קודם הצטיירה לגמרי לגמרי אחרת, אתה בתחילת הפרק כבר מבין בעצם שגם היא בין השקרניות.

כן, אבל מה שיפה שהסדרה עושה באמת לכל אורכה, אני לא הצלחתי להגיע למצב שאני שופטת מי מהדמויות, גם אם הם כינעו, גם אם כיללו, גם אם עשו טעויות, גם אם עשו דברים לא מוסרים, לא הצלחתי להגיע למצב שאני שופטת מי מהם, אלא פשוט מנסה להבין את האמת שמאחורי אותו שקר שהן משקרות, להבין כאילו כמה קשה להחזיק כל כך הרבה תפקידים בחיים ולתחזק אותם כל הזמן לתחזק אותם לפעמים זה לתחזק את השקרים של עצמנו וזה וזה באמת לא פשוט.

כן ומאוד מעניין לדבר על זה רגע בשיח אנשים מגדרי על חלוקת התפקידים המסורתית בבית כן מי תנקה ותבשל ותכבס ותעשה כלים וגם תדע וגם תגיע לשיחת הורים של הילד בבית ספר. בסדר ומי לא מחויב חברתית עקרונית מגדרית מסורתית לעשות את זה אז המון תפקידים ומי תלד ותגדל את הילד ותהיה קרובה וזה זה. אני חושב שהסדרה הזאת היא לא עוסקת בזה אוקיי כן עוסקת בזה. אני גם גם מנסה להגיד לנו קצת זאת האמת זאת האמת זאת האמת חושב

שיש יש קטע מעניין על הדבר הזה בעובדה שחנן כל פעם שהוא עושה אחד מהדברים האלה שציינת הוא אומר את זה. האמת שזה גרם לי קצת לחשוב גם על זה. שאתה עושה משהו וגם אומר אותו אז כאילו אתה נותן לו איזשהו סוג של משקל יתר אבל אם אתה בוחן את עצמך אז מה הדבר הגדול הזה שעשית אתה אמור לעשות בדיוק. טוב פרק 4 נפתח בזה שאיגל שולח לקבוצה סוג של הקלטת מוטיבציה כזאת שזה קטע כאילו מאוד מאוד ספורטיבי כמובן וכאילו לא מותאם לרמה של הקבוצה אבל הוא בפירוש מנסה להעלות אותם רמה. ואז יש להם את המשחק מול הסטודנטיות מווינגייט שאני חושב שהדמות הראשונה פה שבעצם. אנחנו מתחילים יותר להיחשף אליה זה הדמות של סאסון והאימהות שלה היא לא מזהה את הבייבי סיטר היא מקבלת אחר כך טלפון מהמזכירה של הרופא של הבן שלה. אחר כך היא חושבת במרכאות הלימודים בוינגייט רק לא לוקחת בחשבון שזה גם תואר וזה גם ללמוד באמת וזה לא רק להגיע בתיץ לשיעורים. איך הייתם תדמות הזאת שלה.

אני זרקתי את זה בהתחלה קצת אז אני אני בטח שם להגיד שגם התפתחת שם מערכת יחסים של שלה ושל בתל. נכון בטל פעם שם זורעים שם זורעים אתה בדיוק את הזרעים של אחרי זה לקראת הסוף שאומרת למקום היחיד המשחק היחיד שאת צוחקת עם הבן שלך. שמתאל שהם מציגים אותה כמי שיודעת הכי טוב על אמהות עד שמגיע פרק 5 נדבר עליו עוד מעט.

אבל גם היא, כל הבגידה שלה, היא הפסיקה את הכול לא בגלל בעלה המאמם, אלא בגלל הבת שלה, שהיא כביכול פתאום חשפה אותה.

כן, חכה, את מגיעה לסצנה המטורפת של פרק חמאית.

אני רק אומרת שכאילו, דווקא, אם יש לה ללמוד אמהות, זה דרך בטל שהיא הכלילה, גם הכלילה, כי היא ילדותית בסך הכול לסאסון, אז כאילו.

אני אני כאילו מסתכל על זה זה זה מאוד מעניין שזה דווקא יוצאו צמו על זה כאילו כי זה כאילו אנשים שחופים לדעתי כי קרוב האמהות אנחנו רוצים להיות אמהות אנחנו רוצים לגדל את הילד אנחנו רוצים להיות עם הילד זה איזה שהוא. חוש אימאי שאנחנו רוצים להיות בו ופה כאילו נותנים לא חושב שראיתי כאילו בטלוויזיה מתישהו שהוא ייצוג של אימא שלא רוצה להיות עם הילד אימא שמחפשת.

לא יודעת לא יודעת היא לא יודעת.

מילי שבתאל אומרת את המשפט היפה הזה של לא כולן נולדות מוכנות נכון נכון

ושזה בעצם המשפט שכמו הורים שלי שאת צריך רישיון לאורות כן. יש משהו בסצנה הקטנה הזאת שאחת האימהות שמציעה על הילד תפוח וסאסון לוקחת כאילו זה בשבילה. אומרת תודה זה לילד זה לילדים זה חוסר הבנה מוכלת של הסיטואציה. והיא דמות טראגית סאסון בהקשר הזה שאנחנו לא יודעים הרבה על היחסים עם בעל אנחנו יודעים שהוא הייתקי שמרוויח הרבה כסף לכן היא יכולה לנסוע במוניות וכל הצוחקים עליה מדי פעם אבל אנחנו גם רואים איך היא נראית. הוויזואלי המראה של סאסון הוא הסיפור שלה היא דמות שלא צריכה לדבר הרבה הגיל של המחשוף של הגוף שלה הוא מדבר בעד עצמו. השורשים הבולוגים בדיוק בדיוק זה הדמות של סאסון היא קודם כל איך שהיא נראית רק אחרי זה. איך שהיא מדברת או מה שהיא עושה ואגב אני לא חושב שראיתי את התופסת כדור באף משחק בכדורשת.

בסנא של המשחק האחרון לדעתי כולם מצאים

נכון אוקיי אבל אתה מבין למה אני מתכוון לבטל ללבטל ל30 פעמים שורים את התופסת כדור. ודינה עושה הרבה נקודות ויאנה יש לך סרטים הכי טובים בליגה ואפשר להמשיך וזיו שזה בכלל דיון דיון צעדים טורף הדמות הזו.

עכשיו קטע שקפץ לי עכשיו תוך כדי בסוף המשחק הזה מול הסטודנטיות שבעצם המאמן עיגל נותן להם רק מה שנקרא אתגר אחד ואומר להם תצליחו לעשות נקודה אחת מולן. ומצליחות ואיזה מאשימות את הסטודנטיות שהם נתנו להם עכשיו זה מצחיק כי כל הסדרה אנחנו רואים כאילו שקרים על גבי שקרים על גבי שקרים על גבי שקרים. אחר עושה בשבילם את השקר במרכאות מתקוממות ברמה מטורפת זה מרגיז אותן ברמה כזאת שהם רושמות דוחות תנועה ותעבורה שם לכל הרכבים של הסטודנטיות בפרעות כזאת בסוף הפרק. זה מאוד מאוד כאילו עומד בניגוד לקטע של אנחנו בסדר עם כל השקרים האחרים.

בפרק הזה גם ראינו את הקטע זה עם הגנים ועם השיחה שהיא לא שמעה אני לא זוכר.

לא זה אחרי זה אחרי זה אז

בשביל גם על זה בפרק הזה יש

יש את יאנה שגם אותה קצת יותר רואים שהיא מתחילה עם אחת הסטודנטיות שמאוד מאוד זורמת איתה והיא הופכת את כל העולם כדי שיהיה איזשהו סידור של מישהו שתשמור על הילדים במקומה. שזה גם משהו שעולה פה כאילו פעם ראשונה הקטע שלה עם הזוגיות הפתוחה הזאת וזה שלא ברור לגמרי, עד כמה הזוגיות באמת משוחררת משחררת עד כמה נוחה בתוך הזוגיות כי, לא רואים כמעט את המערכת היחסים שלה עם בת הזוג שלה אלא יותר רק עם מה שקורה מחוץ לבית וגם בפרק הזה שוב בן זוג של הגרוש, של זיוה מביא את הילדים בניגוד לרצונה.

אתה יודע מה זה זה אקט עלים זה אקט עלים במבטים ככה אנחנו קוראים לזה בחינוך בבית הספר יש תלמידים לצערי שלא צריכים להרים יד על אף אחד. לא צריכים להיות מעורבים באיזה אקטים ברוטליים של אלימות כדי שהם יהיו מאוד מאוד מאוד עלימים. ואם אנחנו כשאנחנו יודעים איך נגמר את הסדרה ואנחנו חוזרים אחורה אנחנו מבינים כמה הוא עלים במבטים כמה אקטים שלו הם עלימים הוא מאיים עליה. נכון אנחנו לא זה בדיוק זה בדיוק זה היופי בעיניי והקושי גם אנחנו לא מבינים הוא אפילו היא אומרת לו בשלב מסוים תפסיק להזמין אותי לארוחות שישי אני לא אשתך זה נשמע מקסים הוא מביא את הילדים הוא נראה חמוד. אבל בעצם הוא מאיים עליה דרך הילדים והוא יודע כנראה שהיסטוריית האלימות ביניהם כזו ענפה שהיא בחיים לא תוכל לתפקד לתפוס כדור למסור כדור שחרר כדור כל עוד הוא מסתכל זו אלימות. זו אלימות מאוד סוג.

היא מדברת על העובדה שקשה לה לתפקד תחת לחץ כשהילדים והמשפחה רואים ואז בפרק הזה אלי אומרת לבשור זאת החלטה שלך איך את רוצה שהילדים שלך יראו אותה. שזה גם משהו שכשאתה חושב על זה בהקשר של סוף הסדרה זה נורא נורא קשה כי רגע לפני סוף הסדרה היא כותבת שם על המראה עם הליפסטיק סיבה אברמוב ויש קטר מעל השם שלה. ובפרק הזה גם בעצם אחרי שיש אימות מילולי בין אלי לבין איגל המאמן. אז הם בעצם חוזרים להיות ביחד באיזשהו אופן. עושים את זה שם בחדר הלבשה ביניהם זה הסצנת סיום של הפרק מה שמביא אותנו לפרק הבא שזו בת מצווה.

כן אז אם נכון רב אם אימא אימא פרק אימא סצנה שבה אני נועלת דינה סצנה מכוננת בסדרה. היא מלמדת אותנו הרבה ומקדמת את הדמויות קדימה והיא משאירה אותנו קצת כזה. אז הבת מצווש זה האירוע מת פרק 5 בפרק שבוע א' האמהות מפסיקות לשקר. פותחות שם פותחות שם אחת על השנייה 900 כמה שבית סיפור הזה של ילדה שתופסת את אמא שאתה בוגדת בבת מצווה עם תמונה עם השופט. מה הנה משהו שיעשה לך קשה אני יודע איך אומרת לו שם משהו הבת שתצאת שם מהשירותים ונחמץ לכם הלב. נחמד לכם הלב וגם זה לא רק

זה ברור כי ברור ממה שהיא אומרת לה אחרי זה היא אומרת לערב אחד לא יכול להתאפק זה ברור שהיא ידעה

את זה הרבה קודם זה מעורר שאלות וגם. אלי ואיגל שמי סקס פרוע באוטו זה הופך לדינה שנותנת לה כפה מטורפת במשפט כמו איגל אפילו עדיין לא יודע איזה כואב. ושוב אני אגיד לך שכל אחת פותחת בתשע מאות כמה של השנייה כל אחת אומרת משהו אחר בינתיים דינה. מתכתבת עם חנני ומרפררת לנו לאירוע אלימות של שני פרקים קודם. זה זה פרק וואו סתם אתה בריקוד תסתכלו תלכו לראות שוב את הריקוד תראו באיזה חוסר חשקן רוקדות איזה דבר זה. איזה קשה זה ושוב אני יכול לקחת את זה שוב לדינה ואלי ווואי איזה איזה פרק איזה סצנה בת מצווה חונן בסדרה.

זה מראה גם דרך אגב שבקבוצה ספורטים חדר הלבשה לא בריא אז מאוד מאוד קשה לתפקד על המגרש.

אבל אני לא יודעת אם זה היה פרק אחרי כן זו התחילת פרק אחרי שהוא אומר להם אוקיי אז הייתה בת מצווה היה זה במגרש הקבוצה זה לא רק איך הוא אמר להם כתבתי את זה והיה דווקא יפה שעל המגרש נו איך הוא כתב את זה, שהוא אומר להם זה עבר נגמר מדפדפים ממשיכים כאילו הוא מזכיר את עניין הבת מצווה ומפה באמת העניינים מתחילים לצמוח.

כן, גם בקטע של איגל ואלי, אז הוא מאוד מאוד מתוודה כבר בעצם, על האהבה הרבה שלו אליה, על זה שלא עבר לו, על זה שהיא ממשיכה להיות מאוד מאוד משמעותית, והיא מהצד השני מסתכלת על המגנטים שלהם מהאירוע, ומשאירה אותם תלויים שם.

זה אחרי שדינה מתיחה בה את האמת, והיא באמת מפחדת מזה, היא מאמינה לזה, שהיא רק הפגה בו.

והיא גם אומרת לה מעבר לזה על כל הביקורת כאילו שהיא קוראת בין השורות שאלי כאילו מבקרת אותה על זה שהיא לא מתיחה שום דבר בבעלה. על זה שהיא אומרת לה מה את מבינה בכלל במערכות יחסים כאילו אין לך בכלל את זכות הדיבור על הדבר הזה. עכשיו יש בפרק הזה את הסצנות עם הכלב שמת או לא מת ואיתה והחבר שלו מנסים להציל או משהו כזה לגמרי לא הבנתי מה הקשר מישהו יכול לתרום

בדבר הזה משהו לא הבנתי את הקשר.

שם שוב סליחה אני לא הייתי מרוכז.

הסצנות של איתה עם החבר שלו קיי או יונתן אתם רוצים לקרוא לו והכלב שחצי מת שם.

אם חשבתי על איזה שהוא כיפול זה רק כשהוא אמר לה, לפני שהוא אמר לה שהוא הולך לשמור והיא אמרה לו הוא משלם לך חצי ואז הוא אמר לה, למה את חושבת שכולם רוצים לדפוק אותי, בסוף הספלן הזה שגנבו לו את המזוודה אז הנה אתה רואה בסוף, אנשים יכולים לדפוק אותך.

כן זה גם עלה תמיד השאלה שעול עומדת בינה לבין אמא שלה בן מרגלית כולם חרות כולם חרות. ככה זה אגב הסצנה הזאת שאני חשבתי שתחזור שנחזור עליה מתישהו כי בסוף הוא איבד את הכלב ובשבילך שלם ומסתבך ועניינים. היא היא פתח לאונה שנייה זה מה שהיא עוד היא עוד איזשהו ענף בעץ שיכול להתפתח לכדי ענף גדול יותר. את לא אני לא אתפלא אם תהיה נשניה נדבר על זה לקראת הסוף אם לא נחזור לסצנה הזו.

אבל רגע שנייה אבל מאוד מעניין אותי אופי כאילו שאתה רואה את ההתנהגות שלו כאילו איזה התנהגות שהוא מנסה כאילו. ליטה כן מנסה כאילו להראות לך לי

שזה חלק מהעניין יש לו קושי חברתי. גם קושי ביצירת קשרים עם חברים וגם קושי בהתמודדות שם הסיטואציה הוא אומר להתקשר לאימא שלי שמה היא תעשה תבוא להסוף אותו עם הדייאציה. הלוב שלה כשהיא בכלל לוקחת אותו הם נוסעים באופניים הולכים ברגל או גם מה היא תבוא לקחת את הכלב המדה מנסים לעלות אותו על המונית הוא. לא יודע להתמודד עם זה אבל הוא גם הוא גם אה והוא טועה שם בניבות. מוליך אותו ומוליך אותו ומוליך אותו ומוליך אותו הוא מנסה להתמודד עם סיטואציה שהוא פשוט לא מבין אנחנו עצופים חושבים שהולך שם אנחנו הולכים לאירוע אלימות שם. בסצנה הזאת אנחנו בבית יש לנו בתה תקרה איזה שהולכים פה לאיזשהו אירוע אלימות בסוף זה נגמר בזה שגונבים את הכלב. גם כן מי גונב מסוודן כלב תעוברים אבל כלב.

עכשיו שזה המוצרי חשמל של סבתא איזה

עונש יאללה אתה פותח רואה כלב מת אלוהים ואתה מטביעות אצבעות חשם. קיצורו של עניין אני חושב שזה עוד סצנה בסדר עוד סצנה בסדרה זו שבה אנחנו פה חושבים שהולכת לבוא אלימות.

כן גם בין איתה לבין החבר הזה שלו כשהוא מתיח בו כמה משפטים האליבים כאלה. אז הוא נותן אותה מבטים האלה וזה אבל כאילו אתה חושש שלשם הוא עתיד ללכת אבל הוא דווקא כן מצליח לעצור את עצמו אני דווקא תפסתי אותו בסצנות האלה כמישהו שהוא מאוד חומל ומאוד אחראי ולא אכפת מה כלב ולא אכפת מה תפקוד הזה וזה ובאמת מעניין מה, אולי יהיה בעונה הבאה מהדבר הזה אנחנו מגיעים לפרק 6 כבר והפרק מתחיל בעצם בזה שאלי אוספת את היגל מהבית זה כאילו אנחנו על מי מנוחות ועכשיו כאילו זה טוב. ואז איך נכנס לאוטו זורק זה משפט כזה מנסה להיות קליל והיא אומרת לו נראה לי ששוב זה לא יעבור בינינו.

לא זה כל כך שקוף שגם הוא לא ניסה להתווכח טוב הבנתי שזה הולך לשם וזה מאוד מעניין כי זה סנקס

לפחות לפחות עשית את זה מהר הפעם לא משהו כזה.

כן בדיוק ככה אבל אני חושב שהוא מנסה פשוט להבהיר את זה שהוא מבין שזה יהיה חייב בסוף לבוא ממנה הוא לא יוכל לכפות את זה עליה הוא לא יוכל להכריח אותה זה רק אם היא תרצה אז היא תבוא אליו. כי המאבק העיקרי שלה זה לא במה היא מרגישה כלפיו אלא עד כמה היא יכולה להתמודד עם הפחד שלה של מה יהיה ביניהם.

שעוד שהיא גם נפגע ממנה כל כך הרבה פעמים, גם העבר שלהם שהיא לא סיפרה לו על העיריון ופעילה, ושנה וחצי אחר כך היא כבר ילדה למישהו אחר, וגם כאילו שהם סיימו את האקט ברכב, ואז היא אומרת לו, מתי משלמים עכשיו? וממש רואים בעיניים שלו שהוא נעלב, ופעם אחרי פעם הוא נעלב, ואז היא באה שיש, היא אומרת לו, זה עוד פעם לא יעבוד בינינו, אז כאילו, די, נו, אז בסדר אז טוב פחות עשית את

זה מהר פעם כן תחזור לאולה היא אומרת לו משהו כזה. נחתגי לה שתגיד את שתפלה כזה עוזרת לו ממש איזה סיטואציה.

ואז מגיעות למגרש יש להם משחק מול קריאטה מלאכי שלפניו הם מתאמנות בזוגות ושוב אנחנו רואים את דינה. מתנצלת בפני אלי על מה שהיה ביניהם בבת מצווה כמו שדיברתם קודם אז היה את הקטע הזה שאיגל גם אומר להם אוקיי מה שהיה בבת מצווה עבר עכשיו אנחנו צריכים לפתוח דף חדש על המגרש. ובעצם יש מעגל התנצלויות כזה על כל אירועי הבת מצווה שסברין חושפת בפני כולן את ההיריון. וזה פרק מאוד מעניין כי כי גם בו אנחנו רואים עוד פעם את הקטעים האלה של בת אל עם השופט רגע כן ורגע לא והיא רואה את ההודעה מהבת שלה אז היא פתאום נסוגה חזרה כי היא מבינה שיש לה סיכוי לחזור למערכת יחסים יותר תקינה איתה.

אולי זמן טוב אולי זמן אולי זמן טוב לדבר רגע על בת אל איזה דבר זה. מי מצד אחד הדוחות חניה לקבוצה של הבנות הצעירות בווינגט מצד שני עזרה כזאת לסאסון שדיברנו עליה. צד אחד הבגידות האלה מצד שני הרצון להשתמש בבגידות האלה לטובת הקבוצה. היא נקראת שם בסוף עם להילך עם השופט או לא וזה גם נגמר כל הקטסטרופה. שומע אותה אומרת תראו מה אני עושה בשבילכם הולכת עם השמן המזדהן הזה וככה וזה הוא שומע את זה והולך המשמיע את זה לבעלה ואתה. אתה פתאום אתה אוכל סרט כן אני אומר אבל התהליך שאתה עובר עם בטל הוא תהליך תהליך מאוד מאוד מעניין.

וכמובן גם הסצנה הזאתי שהיא באמת מספרת האמת לדיאטנית שעשו מזה גם מאמן מטורף.

את כל זה ביומיים.

אבל בשאלה שאני דווקא אותי זה מעניין למה היא עושה את זה היא רוצה שירותה למה היא לא היא לא יכולה להיות כמו כולם. היא לא יכולה להיות פשוטה כמו שאתה יודע אם אלה אמרה לבן שלה למה אתה לא יכול להיות בילד פשוט היא

לא יכולה להיות ילד רגיל רגיל.

היא בטל לא יכולה להיות בטל תמיד בורחת מהדברים שהיא חייבת תמיד להיות בהתגרים תמיד אקשן היא חייבת תמיד להיות שמה.

גם היא הולכת? סליחה, כן, כן.

והיא לא עונה על הדרישות החברתיות, איך אישה צריכה להיראות. והדימוי גוף שלה פגוע בצורה קשה. אז היא ממלה את עצמה בבגידה, שמישהו נמשך אליה כמו שהיא, בבעל המאמם שלה, היפה, החסון, השרירי, שמה אתה עושה, היא מצצה כמוני, אומרת לו, אנחנו מבינים כולנו שזה בצחוק, וכאילו בזה היא בעצם השלימה את עצמה את מה שחסר לה בגוף בדימוי גוף שלה הפרטי כאישה והאימהות שלה שהיא בעצם כאילו היא הייתה חשובה לה אפילו יותר מהזוגיות שלה מול את הזוגיות היא פירשה כדימוי גוף כאילו להיות עם בעלה ולהיות עם מהאהב וכשזה הגיע לידי לידיעה של הבת שלה שהיא יודעת שהבת שלה יודעת אז היא נסוגה בעצם לא. לא הבעל שמחכה לה בבית שפתאום נופל הסימון אלא ילדה שגילתה את הסוד הגדול הזה.

כן זה באמת מסמל את הסדר הדפויות שלה ובפרק הזה אנחנו גם רואים בפעם הראשונה בעצם את המעסיקה של אלי ואנחנו גלים שזאת אימא שלה. את מערגלית וגם את זה אנחנו מגלים כאילו חצי בהקיפין כשאיתה אומר לסבתא. ואז בעיניי משפט המפתח באימות המילולי הזה ביניהם. האמא אומרת לה המתנה הכי גדולה שנתתי לך זה לדעת לראות מה לא בסדר אנחנו בדרך כלל אומרים לילדים בואו תראו את חצי הקוס המלאה ומנסים להודד אותם בזה. אז האמא באה ממקום מאוד מאוד לא יודע ריאליסטי מפוקחות עבר. אומרת לה בעצם את ההפך המתריכות אחת בשנייה את כפיות הטובה מדברות כל אחת בעצם על הלבד שלה.

ושוב הסיפור של המראה כרגע מירב דיברה פה על על בת אלקה כשמנה כמישהו שלא נעלה נקרא לזה על מודל היופי אני יודע בעולם המערבי אני לא יודע איך לקרוא לזה. פה יש סבתא בועכה אימא מבוגרת מנותחת לחלוטין צבועה מכל הכיוונים צבועה כמובן צבע שיער הכוונה שווה בינה לבין הבת המוזנחת שלה. שפעם אחת ראינו את המתאפרת ואז היא נראיתה כל כך טובה בבת מצווה אבל בשער הזמן היא גם שחקנית מיה מרון עם הנקודה פה ליד הפז זה זה. זה כל כך אותנטי זה כל כך מרגיש מישהי שאתה מכיר איך אמא כזאת ובילדה כזו ניגודיות שם היא נהדרת.

כן אם דיברת קודם עלונה שנייה אז בפירוש מה קרה בדיוק במערכת יחסים הזאת ביניהם בעבר זה משהו שמאוד מעניין, ועוד דבר שבפרק הזה הוא מאוד מאוד דומיננטי זה הקטע הזה של סברין שבה הביתה מקבלת הרבה מאוד ביקורות מחמותה ואנחנו רואים את כל ה, משפחה מורחבת בעצם שהיא נתיחה גם בזיהת בעלה למה סיפרת כבר לכולם כל כך מהר. אז אז זאת סינה שמאוד מאוד חזקה בטח יש לך מה לומר אבל שנייה

אני אכנס שם שאתם שמעתם שדינה אמרה שדינה כאילו נכנסה ושמה אתה תודה שאת לא חייבת ללדת. את יכולה להפעיל אני מכירה מישהו לי זה נשמע כזה כזה עוד פעם דינה מתחילה להיכנס לעניינים של נשים אחרות ולסתור את הבעיות. בהתחלה ואותי כאילו זה מאוד הפתיעה לאן הכיוון הזה הלך כי לא חשבתי שזה ילך לכיוון הזה כשאתם ראיתם את הסצנה הזאת שדינה כזה ניסתה לעזור אבל.

מה מה אתם חשבתם מן הסתם החיישנים

של דינה הם מאוד חדים היא מדענית היא חוקרת יש לך חיישנים טובים והיא קלטה את החוסר רצון של סברין בדבר הזה בחוסר רצון של הבעייריון. וההצעה שלה דינה לאורך כל הסדרה היא תמיד מייפה המציאות, היא תמיד רוצה לפתור בעיות, היא תמיד רוצה הכל בסדר, הכל בסדר, אופטימית, אופטימית לחנותי, כדי שהכל יהיה שקט, הכל יהיה בסדר, אפילו חנני, חנני היקר שלי, חנני האהובי, היא כאילו הכל מייפה לטובת המציאות, שיהיה שקט, שהיא לא רוצה מלחמות. אז גם פה החיישנים שלה היו טובים חיישנים שלה היו טובים לאורך הסדרה לא לגבי עצמה לגבי עצמה היא פחות ראתה את זה.

כן והסיפור הזה של חיישנים טובים. הוא הולך איתי רגע לסברין כי בעצם סברין ידעה שבעלה יהיה איתה וזה מקסים. כשהיא עושה עוד את האקט הזה של לברוח מהבית שהוא קורא לכל המשפחה או כשהיא עושה את ההפעלה שם וקוראת לו. יודעת שהוא ילך נגד המשפחה שלו נגד התרבות שלו נגד השבט שלו נגד הקהילה שלו והיא הייתה זה חתיכת עניין.

השיחה ביניהם בסוף כזה בסוף הפרק שהם ככה מרחלים והם אוכלים ביחד את מה שזה היה מקסים בעיניים לא מייצג כאילו לא מייצג את הסטיגמות שיש לנו נכון

ואני שוב אומר ועדיין בסצנה האחרונה כל אחד שם בראש את זה שזה צברים. כי אנחנו מגיעים לסדרה עם נטען מסוים ואי אפשר לנתק. את יפו מההקשר הקוסמופוליטי שלה בסדר יחס אתכם פרק של שעתיים על המשמעות של יפו בנרטיב הפלסטיני כן מה אתה חושב שסתם תל אביב קמה ליד יפו. חייאת בסדר זה זה סיפור גדול. טוב לא נכנס לזה כי אז גם אגידו שאנחנו עושים פוליטיקה אבל אבל אני רק אני רק אגיד שלעשות עונה שלמה של סדרה על יפו בלי להתייחס לסיפור הערבי. שוב בלי להתייחס לזהות הכל כך מסובכת ומורכבת של ערבים מוסלמים אם אולי אפילו רעיונות לאומיים פלסטינים בתוך עיר כזו זו טעות וטוב שהם נהגו בזה וזה חייב להיות חלק וגם.

הרבה מהחברה הישראלית הרוסייה כאילו כאילו יש שם יש שם נגיעות אבל זה זה

לדעתי לא הייתה לי את באה אליי הנה את באה ואת אומרת בוא ניאנה. הרוסייה הרוסייה מהבית השמרני הרוסי היא במערכת יחסים פתוחה עם אישה. אני עכשיו אני אני לא אשתמש בביטוי מגעיל אני לא אגיד מה המסע פעמי פעמי לא כי זה מה שזה סלנג פעמי עם הסטודנטים הסטודנטים וינגט עם התלתלים. ופעמים איך קוראים לך שוב אדיאזרוני טימור בסדר ולכן ולכו תדעו. ובבת מצווה עד הבת של דוד הסימי כזה כזה כזה. היא מסבירה שם מספרת שהיא מתחילה איתה ולכת איתה לבר וכאלה כן עד הבת של דוד הסים.

אז פה אם חשבנו שחופש הוא דבר טוב אז לפעמים חופש גם צריך גבולות חופש מוחלט לא עושה אותך ממשל.

זה שאלה טובה אפרופו חינוך ואגב אפרופו שמרנות וליברליות בסיפור הערבי.

נגעת קודם בקטע של הצמדים של דינה ואלי אז גם פה יש לפני בעצם בסוף האימון שלהם אנחנו רואים את דינה אומרת לאלי. ביחס לה להיריון של סברין את חושבת שאנחנו צריכות לעשות משהו כאילו זאת הבעיה שלהם ואלי אומרת לה לא תמיד יש מה לעשות כל אחת ואתי קשלה ואחר כך. כשהם בעצם מבהימות את תאונת הדרכים שנותנת סוג של הליבי להפלה אז דינה אומרת לאלי אמרתי לך שאנחנו צמדות זה מאוד יפה ופה בת אל. מתוודה על השקרים שלה לתזונאית ומנסה לצאת לדרך חדשה. אנחנו עוברים לסצנת המלון בפרק כן לפני זה דיברתי פעם.

כל הסצנה הזאת עם התאונה וזה מה שהם עשו על ההמצאה הזאתי.

לא היינו בעצם סיפקה ליבי להפעלה שעשו

ביחד את הפעולה וזה שוב זה סוף סיפור תרבותי דתי אתני. מסורתי אי אפשר לעשות הפעלה אבל אפשר בתנאי שתנו לי אתם יש משקרים כולם משקרים. כולם ראים.

בתנאי שזה קורה בטבעי, לא, כאילו זה היה שקר מאולץ, אבל זה כאילו הוא לא, שהוא עשה הפלה כי הוא האמין במה שהם האמינו, אלא, הוא באמת היה צמוד, לערכי החברה שבה הוא גודל, שבה הוא נמצא, ומצד שני הוא היה נאמן גם לאשתו, שלא רצה את ההיריון, ואולי גם הוא לא רצה אותו. ואז הם היו צריכים לביים את הטעונה הזאת, כדי לצאת מזה בסדר מול כולם.

אבל אני הולך אתכם דווקא עם הסיפור הזה לסוף שהתחילה להגיד לו שמע אחיך מתחיל לבדוק פה ולבדוק את כל העניין של התאונה ובסוף כאילו שיש את היריעה. אנחנו חושבים שזה יכול להיות שהוא הרג אותה.

כן ברור אבל זה כאילו אנחנו נדבר על זה כשנגיע לפרק סיום ולסצינת סיום בעצם זה מתכנס הכל לשם אבל ברור שהתאונה היא חלק מהדרך שמובילה. לחשוב גם על זה ובפרק הבא באמת גם סברין אומרת לזיעד מה אחיך מסתכל על האוטו יותר מדי כשהוא עובר שם ליד. אבל רוב הפרק הבא הוא כמובן בית המלון בחדר הדינה נוסעת לשם יחד עם אלי ומה זה משתחררת אף אחד לא יכול להספוט את זה לדעתי.

זה שתמשך עוד אבל זה פרק מצחיק היא לא עשתה לעשות עבודה. היא באה אומרת אני עושה פה משהו בא לי אני עושה אני באה ליהנות אני לא בא באמת בשביל לעבוד והקטע שהאח משהו שמשקרות בצועק על כל כך שקופה. שירות זה ממטר אני באתי פה בשביל משהו אם כבר באתי אני אעשה את זה כי. אני כבר פה ועושים את זה כל כך כזה על הפרצוף שלי אז אני גם על הדרך אני כבר יעבוד וזה קצת.

אותי זה יצחיק כן אבל דווקא דווקא במקום לחשוף את המילה היא אומרת לה ברמנית שם את לא יכולה לעשות את זה ככה כל כך גרוע את חייבת להסתיר את זה יותר טוב. כן בדיוק אופק מה חשבת שם על הקטע בין דינה לבין המציא לעברת.

היה לי קשה היה לי קשה היה לי קשה כי קודם כל כי היא עוברת שם לידו בהתחלה באמת את כולם אתה מנסה לזיין פה. כזה זה מייד שם ברור לנו לאן זה הולך גם אקט המיני הזה שהוא מוריד את החולצה כדי לעזור לה. וגם בואנה אני לא יודע איך להסביר לכם את זה אבל מחסן מאופש שהיא כל כך שיקורה בעצם הדבר האגון לעשות זה להגיד לתת לי לחדר נמשיך מחר. עוד תבואי עוד כמה שעות זה נראה לי הדבר האגון לעשות מצד שני אני יודע באיזה חברה אנחנו חיים וגם הוא לא. הכריח אותה לעשות לו כלום לא שאנחנו ראינו אפילו שאל אותה אם זה נעים לה מה נעים לה ומה היא אוהבת. כן שזה מטעטע כי כי כי נאמרו לך בהתחלה מה אתה ציין את כולם פה.

גם אל תשכח שבה ברגע שהיא נכנסת לערב סלסה זה מגישים לישר את אחד הקוקטיילים האדומים שבפרק הראשון בחלק הראשון בפרק

הזה היא אומרת בברכה.

קוקטיילים אדומים אז הוא אומר לה תיזהרים ממכים מפעילים או משהו כזה.

גם אני נראה נראה שם חצי מעולפת במחסן למטה אני מתנצל אני לי זה אולי אני שמרן מאוד בקטעים האלה לי זה מרגיש לא טוב לא נעים.

לא מחנך דווקא עדיף שתחנך לזהירות מעבר מאשר פחות כן.

זאת בחורה שאנחנו לא יודעים כמה שנים, אבל ברור שמהרגע שהתחתנה, אולי אפילו בזמן החברות שלה עם חנני, היא סובלת מאלימות, לא מגבר שאוהב אותה. ופתאום בא מישהו שרואה אותה, גם אם הוא המציל בבריכה הכי מכוער בארץ, ורואה אותה ונותן לה תשומת לב ושואל אותה מה את אוהבת ונוגע בה והיא כאילו היא נוגעה בה אחרי ברפרוף היא אומרת לו אני אוהבת, אני הצלחתי לראות שהיא משתחררת ברמה שהיא ופתאום מבינה, אולי זו הנקודה שגרמה לה להגיד אחר כך לחנני, אתה חייב לטפל בעצמך. אני לא יכולה יותר ככה. פתאום היא מבינה שלא כך צריך להתייחס אליה. עכשיו, זה נכון שזו סצנה אלימה, וזה ניצול, לגמרי ניצול. אבל במקרה של דינה, זה לדעתי פתע... אני חושבת, בהבנה שלי מהסיטואציה, זה שדינה הבינה שזה סטוץ. דימה לא הבינה שזאת אהבה שהולכת לפרוץ

עכשיו ולא ברור ברור אם היא זוכרת מה זה סטוץ ככה משחקים לנו במוח שהיא לא ככה יודעת אני רק אגיד שהאקט הזה. שלה כמה אישי קורה היא צריכה מים היא לא צריכה לשתות היא כמעט שותה שם אם היה שם אם היה שם מרכך כסיסה הייתה שותה אותו היא גמורה תגיש למים תהיה רגע בן אדם. אם כל הכבוד זה שאתה חרמן לא שוב סליחה על הסלנג על הצרפתית תהיה רגע בן אדם בוא נאההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

ותבין שבתוך זה היא לא הצליחה לראות בזה אלימות. היא רגילה לאלימות אחרת.

את צודקת, וזה שאת ראית...

היא רגילה לאלימות שלא רואים אותה. אתה ואני וכל צופה אחרת, כל צופה אחרת יכול לראות בזה אלימות, ניצול מיני, רואה לב אפילו, ואם אני מסתכלת מהצד שלה, של הדינה הזאת, היא פתאום רואה, מרגישה שרואים אותה, הוא כאילו סוג של עושה לה טובה. עושה לה טובה, והיא בחורה מושלמת יפית.

אם את אומרת עושה לטובה ואני מתחושב על הביטוי של הצעירים הייתי עושה לטובה את מבינה וואי זה קטע שאנחנו רואים

את זה ככה זה נורא זה נורא אבל יש נשים שחיות ככה.

כן וזה נהדר בין אשר ראיתי כל אחד ניתן.

חיים ככה כן שזה הדרך הסצנה הזאתי שהיא מופיעה בה לכאורה בשם בדוי כן הם משחקות במלון כל אחת יש לה

שם אחר אז היא פרוזי פרוזי וסופי פרוזי וסופי.

וקצת לפני האקט ביניהם הקטע הזה שהם בערב סלסה זה אז היא משתמשת כמה פעמים באותו ביטוי שלה. וואי למות וואי למות ואז הוא אומר לה הכל אצלך זה למות זה משהו שגם קופץ בסצינת סיום כמובן.

ואז היא אומרת זה מה זה מוזר לחיות.

לא היה שם עוד משהו מעניין קוראים לסקאות על הקטע הזה שכאילו חנה אני מחפש אותה והיא לא עונה לו אז הוא מתקשר לאלה איפה היא למה היא לא עונה לי אני צריך לדבר איתה. ואז כאילו שהיא חוזרת לחדר אז היא אומרת לה אם הוא שואל אותך איפה היית היית בשירותים או משהו כזה.

אפילו לא לא מה פתאום הוא לא שואל לי לא היא לא. דרך אגב היית בבינגו ונרדמת ישר אחרי.

כן כן בול בול.

פנטסטי. שזה מה שאני חופר לכם עליו מתחילת הפרק זאת מערכת היחסים ביניהם שהיא עוברת כמוטיב חוזר בתוך הסדרה ואפשר לבחון את כל הסיטואציות דרך זה זה ממש ככה. ואגב אני אני אגיד ששאלי שמזמינה תעשו איתה שמבקש את המאקט המאקט הכי בזבז אני אראה תבדקי רגע אם יש קצף אמבטיה כן יש מלא ותביאו קצף אמבטיה. כן זה הרי אין אין לתאר ממש ממש לא איני של הבית שמכינה חביתה לארוחת ערב כי זה מה יש.

למה לא בפיתה לצלחת ולא בפיתה למה

לא בפיתה בדיוק בדיוק יפה יפה.

כן הפרק הזה מסתיים בזה שאחרי שהן חוזרות מהמלון בחדר אז אלי מתקשרת מחדש לאיגל ומגיעה אליו הביתה ובאיזשהו מקום פשוט עושה אקצ'ל לנצח את הפחדים שלה ונכנסת אליו. אז זה התפתחות היחסים ביניהם ואנחנו מגיעים לפרק 8. שבו שוב סאסון היא חצי במרכז הפרק עם הקטע הזה של הסייעת האלימה מהגן של הבן שלה שבהתחלה אנחנו רואים עוד פעם סוג של ניתוק שלה בעצם מהאורות היא לא הגשיבה לה.

להקלטה סלח לי סלח לי קירי זה לא סוג של ניתוק מי שלא זייתה את הבייביסיטר במשחק מולה. ומי שלא מצא את ההורים באיזה קומה ומי שלא ידע שיש הקלטה בכלל. סדר ולא רק לא עזינה אלא אלא באמת לא יודע בלעדה בקבוצת וואטסאפ מה קורה זה לא סוג של ניתוק זה ניתוק החושר מוטה. זה כאילו זה אין אין אותך כאימא בהקשר הזה כמובן וזה נורא עצוב אנחנו מפאתים לסאסון אנחנו לא כועסים עליה. זה נורא נורא עצוב סכיחים את הסצנה הראשונה בסדרה תראו את זה סאסון היית מאמינה שיש לילד. דיברנו על זה בבית שיש שם בפאב אני רגע נחבר את זה קצת בדומה לחנני ואלי בהקלטה הזאת. שהיא סצנה קולנועית נהדרת כי שוכבת שם ובוכה אחרי שהצליחה סוף סוף לשחק איתו עם הארנב שהיא כמובן קיבלה מזיבה. כן אחרי שהצליחה לסמך את האלה שלה שלפני זה לא הקשיב לה לא הקשיב לה יודעת מה להכין ארוחת ערב לא יודעת לחתוך עם סכין. היא לא יודעת מה לעשות אחרי שהיא הצליחה אחרי שהיא נרדמת לידו והיא שומעת ויש איזה מוזיקה נעימה כזאת ברקע שמשחקת לך בראש. ובאקט הזה בהקלטה אין פיצוצים ומכות מרב. אין עכשיו נוחי הבן של זונה קושילה עם אמא שלך צולת אין ואין פעף פעף מקות. יש התנהגות נוראית של גננת שהיא אלימות מסוג מסוים לכן אמרתי להם 50 גוונים של אלימות. זה גוון נוסף של אלימות שוב זה לא פיצוצים לא מתיחים ילד בקיר חס וחלילה וואי זה מרפרר הסצנה שאתה כהורי שם ואתה אתם הורים מבוגרים אמית אתם כבר אין לכם את זה עכשיו אני אשתי ואני אשתי ילדה פה כן. 4 וחצי אתה שם ככה קוראים לך לחשוב אולי אתה צריך לשים מיקרופון מה פתאום אני אחשוט במישהו בחיים לא אבל אבל עוד גוון של אלימות זה מה שרציתי להגיד.

אני אני אגיד לך מה שנה זאת הייתה מטועפת בכלל וגם בטל לא דיברנו פה בטל איך שהיא מכריחה אותה את לא הולכת את הולכת להיות עם הבן שלך ואת לא הולכת לשום מקום. ולדעתי זה גם המשחק הזה שתמור בא ואין מסתה להעיף אותם אין לכם שחקניות אתם לא תעלו וזה ובטל. בכוח הביא את עצמה שאין לה כוח בכלל לבוא למשחק.

הולכת ושופטת את ריבי על זה שהיא גרה בגבול בתיאם כן וואו זה הייתה שנה מטועפת.

זה הייתה שנה שכאילו מתתי מצחוק ואז כאילו ועדיין כאילו כל הפרק הזה היה לגבי סאסון והחוסר חוסר הרצון שלה להיות. היא כאילו היא לא רוצה להיות אימא היא היא נבלה על הסיפור הזה והיא צריכה להתמודד את זה והיא לא קוראת לך.

כן בפרק הזה עוד פעם נדמה לי כבר בפעם השלישית אנחנו רואים את הגרוש והילדים של זיוה מגיעים למשחק שלהם בונים

בונים לנו את הסוף אנחנו לא יודעים שבונים לנו אותו. זה מה שעושים לנו אבל זה כבר התחילה זה כבר התחילה מישהו באפליקציה יראה יוצאת לרוץ איתו. משהו שם נבנה תוך כדי ואין לנו טיפה את מושג שבין הזוג שלה הוא כזה עלים סליחה הגרוש שלה. הגרוש של אבא אמר לנו אבא אמר לי להגיד שהיא טובה וואי זה מחמיר לב מה שקורה במשחק שלא מצליחה למסור ולא מצליחה לשחרר את הכדור. והיא רועדת כן כן וזה וואו.

וזה דווקא משחק שאנחנו כן רואים קצת התפתחות ספורטיבית גם כי אחרי שאיגל מורחק ונמצא ביציע רואים מאמץ קבוצתי מאוד מאוד מוגבר המון מפסידות. אבל הם כבר קצת יותר מגובשות קבוצה בפן התחרותי של הדברים כן זה הרגע

שבו זה הרגע שבו חשוב לי להגיד שיש לי חברה טובה שראתה את הסדרה במקביל אליי וגם יועצת בבית ספר שלי. והיא אמרה שאתה לא יכול לדבר על אחוות נשים. אתה פשוט לא יכול לעשות את זה אתה גבר אתה אתה אולי יכול לעשות לא לעשות את זה ובכל זאת ככל שמתקדמים במשחקים ואחוות אנשים מאפשרת להם להבין נקודות ולהיות טובות יותר. אחוות אנשים הזאת גם מצילה אותם בחיי היום יום שלהם במערכות היחסים שלהם בסיטואציות המסובכות שלנו נקלעות וכנראה שאני גבר אני לא מבין את זה ואחוות נשים היא כל כך חשובה בעולם הזה ואולי מרב תדע להגיד את זה יותר טוב מני.

כל אחת לאורך הסדרה התירה למישהי משהו, התירה הכוונה מתוך סבך, כאילו התירה לה איזשהו משהו שהיה מסובך לה בחיים, היה לה לא נכון, אבל זה לדעתי תמיד יותר קל לראות את השקר אצל האחר ולנסות טיפה לסדר אותו, או לעזור לו איתו, והרבה יותר קל לראות את השקר של עצמך. ואצל נשים זה בגלל שה... כחושים שלהם נחשבים יותר מחודדים, הרגשות שלהם יותר ככה מקוונים לאחר, אז דווקא בגלל זה נוצרת אותה חווה. זה לא תמיד ככה, זה יכול להיות גם קנאה וזה יכול להיות הרבה דברים אחרים, כי כמו ש... בוא נגיד על כל קשת הרגשות זה יכול לנוע. אם אישה מתחברת לאישה, אם יש להם איזשהו משהו משותף, אם באמת תהיינה בהכווה ותהיינה סייעות אחת לשנייה ואם אין חיבור זה לא יעזור אין חיבור ותמיד היו אויבות הכי גדולות אחת לשנייה גם בלי סיבה. זה מה שמיוחד בנשים אצל גברים נראה לי זה יותר פשוט כי זה יותר הכל טכניקה זה יש לך קדים בוא נשחק נראה לי.

בסדר אז אנחנו בעצם מגיעים לפרק הסיום שמתחיל במוזיקה נעימה ויש ככה דברים שהם לכאורה קצת חיובים אנחנו רואים את אלי עושה בדיקת הרעיון הבדיקה אחר כך אמנם. שלילית אבל זה כאילו איזשהו סוג של התפתחות במקום יותר מיוצב.

איך אני רוצה להתפעל צפון עם מישהו שמתה לב את המשחק הזה עם המדמעדיפה. אלה מה מה יש שם למות נשואה

לא חזור לילת או לראות מישהו מת

או לראות מישהו מבול וזה כאילו את

רגל הזה כמו שאתה אומר שמכינים אותנו לסוף ואנחנו לא יודעים.

ודאי ודאי.

כל הזה יש את השאלות שלו האלה שהם כאילו זה גם לנו מה את מעדיפה למות בצונמי או כל מיני שאלות

כאלה ותמיד יונה לו מיד ומשיכים. כן כן כן כן מה זה באת רוצה חביתה או מקושקשת. נמות בצונמי. אני לא אני לא באתי מוכן לפרק האחרון כזה זה לא מה שחשבתי שיקרה כן הנחתי שזה לא יהיה נופל צופים אם לא תנצחנה במשחק בפשטות. והדברים ילכו חלק כי זה לא סדרה מהסוג הזה. מפה ועד ועד סוף כזה זה זה וואו ולכן גם אתה לא יכול לדבר על הסדרה הזאתי מי שלא ראתה פרק האחרון.

אין טעם כן הפרק מי שלא ראה

את הסצנה ציום של ממש ממש ממש את התוספת זמן. שישוב כאילו בו שלושה גולים בכל קבוצה כן ממש ואני רגע אגיד טיפה לפני שאני רוצה לשאול האם. האם האם האקט של תימור ויאנה הוא ניצול האם זה גם סוג של אלימות. כי כי כי תימור מציעה לטרם ומתחילה איתה ואז אני עושה את מה שהן עושות. ורק אחרי זה אנחנו מגנים שהיא בעצם במירכאות גייסה אותה היא פעילה את המגישה צהובים הכי טובה בקבוצה הרבה לקראת המשחק אחרי שהיא כבר ניסתה שלא יוכלו לרשום את ריבי. אחרי שהיא כבר קיבלת תפקיד בייגוד אחרי שהיא הוציאה אחרי רגע אחרי שהיא הוציאה את זיוה מידעתה מהיציאה. גם את וגם את איגל אני דווקא

חושב שמבחינה ספורטיבית כאילו לתכנן דבר כזה זה דבר לא נכון כי אני חושב שאם. ינה הייתה בקבוצה שלי אז הייתי מצפה שהיא פשוט תמצא יותר מוטיבציה להתאמץ מאשר ממש תמכור את המשחק.

היא לא מכרעת המשחק היא הייתה לא מרוכזת היא לא הצליחה להתאבה בה בוודאי זה גם מאוד בולט. בלפני היא מנסה לדבר איתה או היא באה לשבת לידה והיא מנפנפת אותה וגם ההבטלים הפיזיים ביניהם, הם גם עניינים.

היא אומרת לה צפויה את משעממת.

וכשמישהי קשה.

ובבקשה היא שומעת לפני שאחת הבנות לא זוכרת מי זאת, שהיא אמרה, כן אני כבר השקיבה את כל הבנות שלה, כאילו היא מבינה שהיא הייתה מקור, כאילו עוד משהו של ניצול.

קורבן.

אז היא, כן.

קורפן אז עוד גוון עוד גוון של אלימות שוב. כי אני חושב שמה שטימור עושה זה מלא אקטים אלימים בשביל דמות לא רלוונטית זה אקט אלים לפסול שחקנית על ברחה גיאוגרפית שני מטר. זה אומנם לא אלימות פיזית או אלימות מינית מגדרית או אלימות מילולית זה אקט אלים לפסול מישהו רק על בסיס שני מטר. וזה מה שעושה לזיבה זה סופר אלימה יציאה היא צוחקת עליה היא משפילה אותה זה אלים לגמרי. ומה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה אמצעות אקט לגמרי מוציאה

תלמיד אחרונה ברור זה מה שאמרתי כי

כשהייתה למקלט שזה פשוט. חוליה שלישית בשרשרת או רביעית אחרי מה שעושה לריבי עם הפסילה שלה כשחקנית אחרי מה שעושה לזיבה עם השפלות מהיציאה אחרי מה שעושה להיגל אפילו ואז זה. זה פשוט לא להביא את יפה למצב שיכול לנצח אותם במשחק האחרון שהוא משחק שקובע גם.

גם יש פה את הקטע הספורטיבי הדי הזוי שהיא מצד אחד חברה בקבוצה אחת ומצד שני נמצאת כשליחה של העיגוד במשחק

של העיריבה שלהם גם שופט ששוכב עם שחקנית.

אבל זה מה שקורה בליגות הנמוכות אופק ואני קצת מכירים לזה ליגות בית א' וכדורסל. שם יש סיפורים מפה דודה חדשה אין חוקים הכל מותר.

זה מראה כמה היא נאמנה למשחק, לניצחון, לזה. זאת אומרת, היא עושה הכל כדי שהקבוצה שלה תנצח, עושה הכל. כמה הייתה התלבטויות, היו התלבטויות לבטל, שהיא שלחה את ההודעה למאמן, שהם אמרו את מי, זה תלוי, הניצחון תלוי, שלחים אותה, זה. וכמה התלבטויות, רואים אותה, היא נאחלת בתוך עצמה, ובסוף עושה את זה, אבל לא מאמינה במה שהיא עושה. וזו כמה דברים היא עשתה בדרך תימור כדי לנצח את המשחק זה היה ערך העליון שלה לא רואה ולמי בדיוק למי

יוצא את זה ליאנה היא שמאת חלה אומרת תפסיקו להיות לוזריות. תפסיקו להיות לי מה אכפת לכם מה אכפת לכם פעם אחת לרצות לנצח יהנה היא כאילו אני רגשתי שחקנית הטובה.

ועושה מעניין דרך אגב שיאנה שיאנה כל הקטע שלה עם תימור התחיל מזה שהיא עצמה גוננה על זווה זווה. ואמרה לתימור כאילו זה אני מבינה שבעלי חזר אותה אבל לרדת על שחקנית שלנו

זה מה שכן כן כן ממש ואיפה זה גם. ויאנה היא שמסובבת את הסטודנטית מבינית כמו שאמרנו היא שמסובבת את הישה שהיא נורא חזקה בתוך זה שפתאום הגיע למקום מאוד נמוך.

כן יש בינה לבין זיבא לאורך כמה פרקים בסדרה את הדיבור אתה חוליה החלשה או אני החוליה חלקן.

ואתם יודעים שכששמעתי את אחד מהפרקים מאחורי הקלעים בוא נגיד שעשינו הכנה אמרנו ראינו את הסדרה פעם שנייה ושמענו פרקים מאחורי הקלעים. אז הנה היוצרות יראו את האודישן של זיבא. עכשיו השחקנית רינת היא חשבה לבוא לעשות את אלי שזה גם מעניין בסדר ומה היה אודישן של זיבא הריקוד מול המראה. היא קיבלת האפיון שלה היא קיבלת האפיון של הדמות והייתה צריכה לרקוד את הצרכות מול המראה והסיפור שהיא עשתה אודישן כל כך טוב התקבלה מיד. אבל אחרי זה בשום שלב הצילומים הם לא הצליחו לעשות שוב ריקוד כזה טוב.

ממש ריקוד שהיא נותנת להתנה מוטיבציה מול המראה.

כן איזה דמות רגית זיווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אני שוב

פעם אני חושב שכאילו זה השתיע כל כך הרבה אנשים אני לא ציפיתי לדעתי גם אתם לא ציפיתם את זה שהיא תהיה כאילו אני באמת חשבתי בעצם.

הטופ טו מי שחשבתם שתהיה שם ירויה כי אנחנו שומעים הרי את הירייה וברור

שהוא יראה בה הוא יראה בה הוא יראה בה. ואז אתה הולך מיד לסברין סברין ואתה הולך אתה הולך אתה הולך לדינה אתה הולך לדינה. סברין דינה בגלל השיחה שהייתה עליהם חנני בטל יאללה סיפור של מגידה ואתה לא יודע על בעלה של בטל כלום.

נכון ואתה ואתה רואה את איגל חוסר את השופט שופט חוסף בפני את הילדה בפני זה כיוון את ההקלטה שלה זה כן.

אז אז יש לך שלוש דמויות בראש שאין לו זיבא אתה אומר רגע כולם חשבו כמוני אמית אתה בבית שלך שלום מירב אתם בבית שלכם חשבתם כמוני. גם לכם 1 2 3 זיבא זיבא הייתה מסכנתי אחרונה.

גם זה מעניין שכנראה שהיוצרות גם חשבו שזה הטופ 3. כי אלה שלוש הדמויות החיות האחרונות שמתגלות לנו את בת אל רצה מול אלי ואחר כך רואים את סברין עומדת ואחר כך רואים את דינה ורק אז בעצם מבינים שזאת.

סצנת הסיום הזאת הייתה כל כך מעוררת מחשבה ויוצרת אמוציות שאני ישבתי עם תמר והיינו רגע צריכים להקיע לזה רגע אנחנו צריכים לחשוב על זה רגע. ניסיתי לחשוב אותה זה קרה לי בסדרה ישראלית ואני הולך עכשיו להגיד פה משהו שאולי המאזינים לא לא יהיו איתי לגמרי מי שזוכר באחת העונות של הבורר. יש את עם רמבול דוג שיוצא למסע שהוא מרסס ואורג מלא אנשים לצלילי שלומי סרנג השערה אומנם עוד יבואו ימים בשליחה ובחסד. יש שם איזה סצנה קולנועית כזאת שהיא פנטסטית. הלכת לאחור כן כן יחסית הסדרה הישראלית ואני אני הרגשתי שאני חשבתי שאתה הולך

לדבר על העונה האחרונה של ג'ורדן או

משהו כזה לא לא אז אני הלכתי לתודה עליו אמרתי משהו עלוב תסכלו אותי באבנים. אבל אני באמת מצאתי את עצמי רגע צריך לנשום ורוצה לדבר על זה ואז צייצתי בטוויטר בשולי שולי שולי הדברים. וואו מה זה מה אתה כתבת לי ומשם הדברים התגלגלו כן.

הדבר העצום בכל הסיום הזה, זה שכל כך יותר מדי דמויות עלו בראש כאופציה לזו שנמצאה, נמצאות הירויה על הרצפה. וזה הדבר העצוב בעיניי. שכל אחת, יכול להיות שאפילו כל אחת מהדמויות אם נחקור לעומק, יכלה להיות שם על הרצפה. וזה לדעתי הדבר החזק.

וזה וזה וזה גם מה שמראה לנו את 50 גווני האלימות. כי אם כל כך הרבה יכולות להיות ירויות שם אז יש כל כך הרבה סוגי אלימות.

וזה שראינו מה ככה בדיוק לאורך כל הסדר בדיוק סתירה לא בוקס לא אגרוף אפילו לא בין. אפילו לא יהיו חבר שלו שכבר צפינו

בדיוק אצל אצל איתה חשבנו שתהיה אלימות אפילו לא. אני יודע רובן בעלה של של בת אלוהים והשופט שזה קלאסי לזה. חנני שאת כל הזמן מתחושה שהנה מתפלג לו אחת שאולך לתת לה זה פשוט זה פשוט וואו ואני אני אגיד דבר אחרון לפחות מבחינתי בהקשר הזה זה. צריך עולמות שלמים לעונה שנייה עכשיו אחרי שאבימאו זה סגן הסר יצא כל כך נגד התוכנית אולי לא ישרו לשדר אותה בתאגיד שוב. אין דבר שהם לא יחרבו פה אבל אבל אבל אני רק אגיד שאני יכול לחשוב על עשרה פרקים של עונה שנייה בעשרה נושאים שונים. יש פה פוטנציאל מאוד מאוד גדול לזה כן הוא מתחיל באים זיו המטה או לא.

אני לא צריכה להקל את כל אחד מהפרקים בנפרד לפני שיצמיחו לי עונה שנייה זה זה דורש שיקול ממש רציני.

האמת שהצפייה בפעם שנייה בכל הפרקים אחרי שאתה יודע מה הסוף כאילו. יש הרבה יותר דברים שצבועים לך עם מרקר תוך כדי הצפייה כי אתה יודע כאילו על מה מדובר בעצם ואתה קורא המון סאב טקסט שבהתחלה אתה רואה אותו פשוט כרצף עלילתי הפרק האחרון בפירוש מקפיץ את הסדרה בשלוש דרגות לעיני.

אני גם חושב והוא מחפה גם באמת על הרבה פרקים שבהם לא היה כזה. הכל שצריך הוא מצוין ולא הכל היה סופר מעניין ולא הכל משך אותי ושאהב אותי לזה זה כל הכבוד.

וזה שם את השם של הפרק כההפך הגמור ממה שהוא באמת, כי זה, כי לדעתי זה, כל הסדרה הזאת, זאת האמת לאמיתה. אלה החיים של כל, שיכולות להיות, שיכולים להיות לכל אחד ואחד, בכל מקום שהוא בעולם, ובסוף, כמעט אין פתרון לשום דבר. אני בטוחה שחרנני, גם אם הוא יקבל טיפול, הוא לא יהיה הבעל הכי טוב. יש הרבה דברים שהם לא יגיעו אף פעם לפתרון, שזאת האמת, כמו שהיא.

לגמרי אני אגיד לך משהו אבל בסדרות בסדרות ישראליות הסוף זה הדבר הכי קשה שיש לא הכל יוצר הכל במים יודע. לסיים סידה ישראלית עם טוב שיגידו וואו כי זה תמיד כאילו השאלה אם האם אנחנו יהיה לנו פה עונה שנייה לא תהיה עונה שנייה האם יתנו לנו וזה מתפספס. פה הם לא יודעו אם תהיה עונה שנייה לא תהיה עונה שנייה. אבל לפי הפרקים של מאחורי הקלעים הם ידעו שזה הסוף הם ידעו שככה הם סיימים את הפרק. זה קשה להוציא את זה בכתב כאילו תכלס וזה יצא טוב כנראה גם בכתב גם בסוף כשאנחנו ראינו קיצופים ראינו זה.

כן בפירוש שמעורר תיאבון נקרא לזה לעונה שנייה ומעורר הרבה מאוד סקרנות עוד מילות סיום אופק מרב.

אופק. אני חושבת שלאורך, שוב, הסדרה כולה, גם אם לא תהיה עונה שנייה, כן? אני לא, אפילו לא חשבתי על עונה שנייה. הסדרה מזמינה את הצופה, אותנו, לקרוא בין השורות כל הזמן. וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לראות פרק ועוד פעם אותו ועוד פעם ועוד פעם, וכל פעם לגלות משהו אחר שלא ראינו. וזה היה לקרוא בין השורות.

נכון.

גם בשיח בין בינינו לבין מישהו שאומר משהו סתמי שאולי אנחנו יכולים לתת איזשהו סיוע איזשהו משהו וזה כן זה פותח גם לחיים בתקשורת בין אנשים וגם בסדרה עצמה באמת לא לראות את הדברים כפי שהם כפשוטם כי זה לגמרי לא.

נכון וממש כמו שמירב אומרת זה גם חולש על המון המון רבדים בחיים שלנו זאת אומרת זה לא רק הסצנות עצמם זה זה החיים שלנו זה הגוונים של האלימות שדיברנו כל הנושא הזה של סבלנות זאת אומרת סבלנות כי אימא וסבלנות על המגרש. ובאמת עם כל האימהות משקרות עם כולם משקרים ויחסים מגדרים מסורתיים. דיברנו עליהם וכולם חרות ורגע אמית לא החלפנו מילה על אלימות במגרשי כדורגל. אם הסביבה היא כל כך אלימה וכולם שם סבלות מאלימות אולי לבוא ונדבר על זה שגם אנחנו כעוד כדורגל נמצאים בסביבה אלימה כל הזמן לא צריך להגיע.

זה מי ששמע את 697 הפרקים הקודמים שלנו יודע שאנחנו לא ממעטים לעשות זה

ואקטיב שקשורים בקבוצה שוב של כל אחד נביא משהו מעצמו כדי לייצר תלכיד. שהוא יותר טוב מסך החלקים וחברות נשית שדיברתי עליה קצת כל כך הרבה רבדים. בחיינו הפשוטים ואמשמים שמקבלים ביטוי בסדרה הזו וכמו שמירב אמרה לא בדיוק נמצא נמצאים כולם ישר בתוך הפנים שלך. אלא בעומקים מסוימים ובין השורות ובעיניי זה עבודת עבודת בימוי מרשימה ושוב אני אגיד. דיסקלמר לא כל הפקים מספרקים מאה ממאה לא כל השחקניות או השחקנים פה זה תפקיד חיים ומוכרים לקבל אם זה הסרט הזה פרס אופיר בסדר או פרס האקדמיה זה לא שם. אני חושב שהשילוב בין כל הדברים האלה יצר סדרה שהיא לכל הפחות מעניינת.

כמו שהקבוצה היותר גדולה ויותר חזקה מסך חלקיה ככה גם הסדרה אני אגיד לך

שפועה כל הסיפור הזה שאתה רואה את זה בכדורשת אבל אתם יודעים עוד כמה שנים אנחנו לא יכולים לזה לדבר עם שם דוגמה בפאדל. או איזשהו ספורט איזוטריה חסר גם יכול להיות דברים ואותם סיפורים כאילו בצורות אחרות זה שהם פה שמו את הדגש על נשים זה לא אומר שאין את זה אצל הגברים.

זה אחרת לגמרי אחרת לגמרי ובעיניי זה כל כך חשוב לשים את הספוט על הנשים הכי חשוב שיש.

מסכימה שזה כאילו זה כמו שזה היה על נשים זה אפשר לראות את זה על אנשים זה. למלא תפקיד של בן זוג וגבר ואבא וחבר ושחר זה אותו בן אדם. שנמצא בתפקידים שונים בחיים שלו וכן ולפעמים יש קונפליקטים, לפעמים החברה מצפה ממך איקס ואתה לא נאמן לאותו דבר ויש קונפליקטים וזה גורם לבן אדם לשקר, מה זה השקר הזה בעצם, זה בעצם שיש את הפער הזה בין מה שאני מאמין ורוצה לשדר לבין מה שאני באמת באמת באמת מתוכי רוצה ועושה. והפער הזה הוא השקר. אבל כל שקר יש כאילו אמת עליונה, שהיא הסיבה לאותו שקר. וזה...

יפה.

אז כולנו משקרים.

יפה, משפט... אהבתי.

משפט סיום בהחלט עולם וחזק. תודה רבה מרב.

תודה לכם תודה לאירוח איזה כיף שמחתי

להכיר מירב גדול תודה רבה אופק כיף בשמחה רבה תמיד תודה עמית תודה שלום

שלום תודה רבה על הבמה ועל האפשרות ונקווה שיהיו לנו במהרה פרקי שגרה של כדורגל שיחזור במקומותינו ודאי ודאי.

תודה חברה.

תודה להתראות.